עגלת הקניות שלך ריקה

כך נבנה את בית המקדש

שוב מגיעים אנו לימי "בין המצרים". עוד שנה מצטרפת לשנות הגלות הרבות, והשאלה הנשאלת היא: איך ומה עלינו לעשות כדי לצאת מגלות ארוכה ומתמשכת זו? מה עוד צריכים אנו לעשות כדי ששנה זו תהיה השנה האחרונה לגלות וראשונה לגאולה?!

כך נבנה את בית המקדש

שוב מגיעים אנו לימי "בין המצרים". עוד שנה מצטרפת לשנות הגלות הרבות, והשאלה הנשאלת היא: איך ומה עלינו לעשות כדי לצאת מגלות ארוכה ומתמשכת זו? מה עוד צריכים אנו לעשות כדי ששנה זו תהיה השנה האחרונה לגלות וראשונה לגאולה?!

שאלה זו, חייבת להטריד אותנו מידי יום ביומו, כל עוד לא זכינו לביאת והתגלות משיח צדקנו, אך במיוחד צריכים אנו לשים דגש לכך בימי "בין המצרים" בהם אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש. כבר אמרו חכמנו זכרונם-לברכה: כל מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו.

בהזדמנויות שונות מסבירים לנו חכמינו ז"ל את חשיבות הלימוד והעיסוק בצדדים ההלכתיים של בית-המקדש: צורת הבית, פרטי בנייתו ועבודת הקורבנות - כפי שהם מופיעים בתנ"ך, באגדה ובהלכה. כנאמר במדרש: הואיל ואתם מתעסקים בו (בבית-המקדש) - כאילו אתם בונים אותו".

גם כאשר יחזקאל הנביא נצטוה להגיד לבני-ישראל את "צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו" - מספרים לנו חכמים - שהביע בפני הקדוש-ברוך הוא את פליאתו על כך, שהרי בני-ישראל היו אז בגלות. בתשובה על פליאתו נאמר לו: על-ידי זה "מעלה אני עליהם כאילו הם עוסקים בבניינו".

משום כך מבקש הרבי מליובאוויטש שבימי "בין המיצרים" ילמד כל אחד ואחת את "תורת בית חמקדש" ; בתורה שבכתב - בספר יחזקאל פרקים מ-מג. בתורה שבעל-פה - במסכת מידות, ובדברי הלכה - הלכות בית הבחירה בספר "משנה תורה" של הרמב"ם.

היות ולא לכל קוראי מאמר זה נמצאים תחת ידם ספרים אלו, לכן נצטט מספר קטעים מהנ"ל. כמובן שאל לנו "לצאת ידי חובה" בקטעים אלו בלבד, אלא כל המוסיף הרי זה משובח.

''וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעינך את תבנית הבית ומדותיו וצורתו, ובאזניך שמע את כל דיני הקרבנות, חנוכת הבית והמזבח וכו', ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה מבלל, הגד את כל אשר אתה רואה לבית ישראל''

(יחזקאל פרק מ פסוק ד)

הר הבית היה מוקף חומה, חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, רובו מן הדרום רוב השטח הפנוי היה בדרום, שני לו מן המזרח השטח הפנוי השני בגודלו היה במזרח, שלישי לו מן הצפון השטח הפנוי שבצפון היה שלישי בגדולו, מיעוטו מן המערב. ולכן מקום שהיה רוב מדתו השטח הפנוי, שם היה רוב תשמישו. היה המקום המשמש הכי הרבה את באי הר הבית.

(מסכת מידות פרק ב' משנה א)

מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות מקריבים בו הקורבנות, וחוגגין אילעו שלוש פעמים בשנה בשלושת הרגלים בהם אנו מצווים לראות את פני ה', שנאמר: ועשו לי מקדש. וכבר נתפרש בתורה משכן שעשה משה רבינו והיה לפי שעה זמני, שנאמר: כי לא באתם עד עתה וגומר, "אל המנוחה ואל הנחלה" - ודרשו חכמנו "אל המנוחה" זו שילה ו"אל הנחלה" זו ירושלים.

(רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק א' הלכה א')

לאור דברי הפסוק "ציון במשפט (תורה) תפדה ושביה בצדקה", הרי שבנוסף להוספה בלימוד תורה, יש להוסיף בימים אלו גם בנתינת הצדקה. הדברים אמורים - הן לימוד התורה והן ההוספה בצדקה - לכולם, אף לנשים ולילדים.

בזכות זה - אומר הרבי - נזכה לחזות בקרוב ממש בהגשמת הנבואה של "יהפכו ימים אלה לששון ולשמחה" בביאת משיח צדקנו בגאולה האמתית והשלימה.

באתר מכון המקדש מידע מפורט על בית מקדש השני, צורתו וכליו.

שתף לחברים

שתף