עגלת הקניות שלך ריקה

להכיר את הבורא ■ על ספר ה'תניא'

התניא אינו ספר קריאה פשוט שלאחר שמסיימים את העיון בו אפשר להשיבו למדף. זהו ספר הדרכה אשר בקיאות בו מקנה ללומד מפתח לחדור למרחבי התורה ומחשבת חכמי ישראל.

מאת: ד"ר יחיאל הררי

על ספר ה'תניא' ומחברו

ההיסטוריה היהודית משובצת במספר מצומצם של תחנות שבהן יחידי סגולה הצליחו לשזור את אורך, רוחב ועומק המחשבה היהודית לכדי ניסוח הגותי, שיטתי ומקיף. המאפיין תחנות אלה הוא היכולת של אותם אישים לעמוד באתגר המחשבה היהודית והאנושית ולשרטט בצורה בהירה מערכת מחשבתית אחת, אשר בכוחה להסביר את המציאות ולענות על הסוגיות הפילוסופית היסודיות המעסיקות כל אדם חושב, ובראשן מיהו האדם ומה תפקידו בעולם, מהו העולם והאם הוא באמת קיים. אותה מערכת מחשבתית משמשת כעין משקפיים אשר דרכן היחיד והרבים מעבדים את חוויותיהם ומעניקים להן משמעות.

כאחת מהתחנות החשובות ביותר באלף האחרון אפשר למנות את מפעלו של רבי שניאור זלמן מהעיר ליאדי שבאזור פולין, הנקרא בקרב חסידיו גם בשם אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן הניח על מדף הספרים היהודי תרומה המסכמת את ליבת ההגות היהודית על שלל היבטיה, לרבות משנה סדורה הנוגעת להבנת הבורא בגבולות האנושיים. את ספרו העיקרי, ספר התניא, פרסם בשנת תקנ"ז (1797), שנתיים לפני סיום המהפכה הצרפתית וקצת לאחר המהפכה האמריקאית, בזמן שאירופה סוערת ומתנדנדת בין מאבק לשמירה על זכויות אדם וזכויות טבעיות לבין קנאות דתית ומלוכנות, ובעת שמחשבת המודרנה וניצני הקפיטליזם מתחילים להתפשט באירופה

בדרך כלל מאורעות התקופה הם בעלי השפעה על כל כותב. התקופה מעצבת את גישתו הבסיסית כלפי טבע האדם, ומכאן את רוב פרטי הגותו. ההקשר ההיסטורי שבו פורסם ספר התניא רלוונטי משום שהוא מלמד עד כמה הקדימו רעיונותיו את זמנם. רעיונות המציבים את האדם במרכז ומדגישים את ערך תיקון המידות והתמודדות היחיד עם מופעים של חוסר איזון בנפשו.

מהפכנות רעיונית

בעל התניא, שמקובל לתארו כנכדו הרוחני של הבעל שם טוב, ייסד את חסידות חב"ד לפני כמאתיים שנה והיה ממנהיגי יהדות רוסיה הקיסרית באותה תקופה. מכתביו בולט כי היה אדם צמא לידע, שלט בכל תחומי התורה והיה בקיא בנושאים רבים נוספים. הוא היה גם בעל תכונות מנהיגותיות מובהקות, לצד יכולת ארגונית יוצאת דופן. ניכר כי היה מודע לעצמו ופעולותיו היו מדודות ומוקפדות. על אף כישוריו המולדים, התאמץ לפתח את עצמו בכל ההיבטים, האינטלקטואליים והרוחניים, וירד עד לפרטים הקטנים בכל עניין בו עסק.

למרות שהיה מקובל בקרב קהילות רבות, התמודד אדמו"ר הזקן עם התנגדויות לא מעטות לשיטתו. במהלך חייו הציב חלופה משמעותית לכמה וכמה תפיסות ואמונות רווחות. חסידיו נוהגים לתארו כמהפכן מבחינת החדשנות והמקוריות. כמי שבדומה לאברהם אבינו הלך נגד הזרם בניסיונו להנחיל את האמיתות בהן האמין. אברהם הכריז, בסתירה לאמונה הנפוצה באותם זמנים, על קיומו של א-ל מונותיאיסטי שאותו יש להכיר ולעבוד. באופן דומה בעל התניא תבע מכל יהודי להכיר את אלוקיו, ומתוך הכרות זאת להתמלא בתחושת דחיפות וחיות בכל מעשיו. במקרים רבים ניכר כי הוא לא התפשר עם יראת שמים פשוטה ודרש לימוד מתמיד בתורת האלוקות.

חוויה אינטלקטואלית

דרכו של בעל התניא מדגישה כי להתבוננות מעמיקה המעוררת הכרה והרגשה ולמאמץ השכלי וידיעה של נפש האדם, יש ערך רב בהתעוררות האמונה ובגילוי מציאות הבורא בעולם.

על פי בעל התניא במחשבה היהודית האמונה אינה מנוגדת לכוח השכל ואין מאבק אמיתי בין השניים. האמונה מספקת את ההקשר, את הגורם המעודד את העיון השכלי בקיום הבורא. ללא הקשר לעולם לא מתקיימת תצפית או התבוננות כלשהי. תצפית ועיון מכל סוג מתקיימים תמיד במסגרת של דיון אינטלקטואלי מוגדר ולעולם לא כדיווח פשוט וחסר הטיה על דברים שנראו. האמונה מספקת את הבסיס, השורש הפנימי המעודד את קיום התצפית השכלית בנוכחות האלוקית.

האמונה אינה מוגבלת בתחומי הידיעה האנושית. אין היא זקוקה להשגה ברת כימות ומדידה של מושאיה. אולם היא זקוקה למערכת מורחבת של ידע כדי להעמיק את ההתקשרות למושא האמונה. מטרת הידיעה והלימוד היא בין היתר לצורך הפנמת האמונה. האמונה מחייה את ההשגה ובה בעת ניזונה ממנה. בהשקפה החסידית, העיון האינטלקטואלי והנפשי בא-ל הוא הסולל את הדרך להתמסרות ולעבודת הבורא. השכל מהווה את החוליה המקשרת בין האדם ליוצרו, ובאמצעותו מתגבשת סדרה של השגות המאפשרות להכיר את הבורא.

המאמין אינו זקוק להוכחות לקיומו של הבורא, שכן האמונה משמשת בכמה היבטים אקסיומה, הנחת יסוד מוסכמת, סביבה נרקמת מערכת עיונית ענפה, הנשענת על כלי הלוגיקה. יחד עם זאת, אותו עיסוק שכלי בחקירת דבר הבורא מהווה כשלעצמו גם חוויה דתית נעלה. בחקירה ועיון בהשגת האלוקות, האדם יוצא מעצמו, מגדרי ישותו, ונדבק בדבר חיצוני לו. במסגרת אותה הדבקות הוא עשוי להתקרב אל האלוקי.

עד כמה יכול האדם להכיר את האלוקי באמצעות שכלו? ומנגד, מה הערך של אמונה תמימה, טבעית ופשוטה?

ספר זה מספק תשובות לשתי סוגיות עיקריות הקשורות ביחסים בינינו, הברואים, לבין הבורא. שאלת המפתח הראשונה עליה ניתן מענה היא מיהו אלוקים, עד כמה שמתאפשר לנו להשיגו. הסוגיה השנייה נוגעת לקשר שלנו עם אותו אלוקים שהכרנו, ולשאלות המתחייבות מקשר זה, ובהן: מה אומרת לנו ההכרה של הבורא ואיך הוא קשור לחיינו.

הלימוד בתניא

התניא אינו ספר קריאה פשוט שלאחר שמסיימים את העיון בו אפשר להשיבו למדף. זהו ספר הדרכה אשר בקיאות בו מקנה ללומד מפתח לחדור למרחבי התורה ומחשבת חכמי ישראל.

החיבור המקורי קשה להבנה עבור מי שאינו בקי בניסוחים קבליים וחסידיים. פרקיו מורכבים ממשפטים ארוכים וממושגים עמוקים שאינם נהירים לקהל הרחב. אחת הסיבות לכך היא שאת התניא כתב רבי שניאור זלמן במשך כ-20 שנה, תוך הקפדה יתירה על דיוק בכל אות. יחד עם זאת, באמצעות ידיעת הטרמינולוגיה והכרת עיקרי התכנים המופיעים בתניא, ניתן לרכוש יכולת קריאה שוטפת בספר ובה בעת לפתוח שער להבנת אלפי המאמרים והפרשנויות שנאמרו סביב החיבור ומרחיבים את הרעיונות המופיעים בו.

ספר התניא מורכב מחמישה חלקים: החלק הראשון נקרא "ספר של בינונים" או "ליקוטי אמרים". החלק השני נושא, כאמור, בשם "שער היחוד והאמונה" וגם "חינוך קטן". החלק השלישי הוא "אגרת התשובה". שני החלקים האחרונים נקראים "אגרת הקֹדש" ו"קונטרס אחרון". את שלושת החלקים הראשונים קיבץ בעל התניא בעצמו ואילו שתי היחידות האחרונות סופחו על-ידי בניו במהדורות מאוחרות יותר, לאחר פטירתו. העובדה שהחלקים הראשונים נכתבו וקובצו כמקשה אחת על-ידי אדמו"ר הזקן מעידה על חשיבותם הרבה. יחד הם מהווים מערכת מחשבתית אחת, שתשומת לב רבה הושקעה בגיבושה.

החלק הראשון בתניא, 'ספר של בינונים', מוביל את הקורא למסע אל תוך הנפש, כוחותיה ולבושיה, ומציג את הכלים הזמינים המצויים באמתחתו של היחיד להתמודד עם מצבי נפש שונים.

בחלק השני, "שער היחוד והאמונה", הניצב במוקד חיבור זה, עובר בעל התניא מתיאור האדם לתיאור הבריאה וייחוד הבורא, בה במידה שניתן לאדם להכירו. חלק זה עומד על רעיון אחדות הבורא ופורס בפני הלומד את סדר השתלשלות אור הבורא, מדרגתו הגבוהה ביותר ועד למידה שבה הוא מצוי בכל דבר בטבע. הפרקים המתומצתים המרכיבים את שער היחוד והאמונה מרכזים באופן שלם וסדור את תורת האלוקות על-פי החסידות. בתוך כך מתמודד שער היחוד והאמונה עם שאלות נלוות, כגון מהי אמונה, מה הערך של העיון השכלי במסגרת האמונה, מה היחס בין הבורא לאדם ומה תפקיד האדם.

החלק השלישי בתניא מפגיש, בהשקפה מסוימת, בין שני החלקים הראשונים. אם ב"ספר של בינונים", החלק הראשון, מלמד בעל התניא על מבנה האדם, וב"שער היחוד והאמונה" הוא מעמיק בייחוד הבורא, בחלק השלישי הוא מדריך כיצד האדם יכול לשוב לעצמו, לשורשו ומקורו האלוקי.

מתוך המבוא לספרו של ד"ר יחיאל הררי "להכיר את הבורא".

באדיבות אתר: התבוננות.

שתף לחברים

שתף