עגלת הקניות שלך ריקה

ייחודו של לוח-השנה היהודי

הלוח היהודי הוא לוח משוכלל ביותר, שמשלב בין המחזור החודשי של הירח ובין המחזור השנתי של השמש. חשוב להטמיע אותו בקרב הנוער

מאת: הרב מנחם ברוד

רבים אינם שמים-לב למורכבות המיוחדת והמעניינת של לוח-השנה היהודי. קל להבחין בייחודיותו לעומת לוחות-השנה האחרים הנפוצים בעולם, הלוח הגריגוראני והלוח המוסלמי. הלוח היהודי הוא העתיק מכולם והמשוכלל שבהם.

הלוח הגריגוראני מתבסס על שנת השמש, המיוצגת בארבע העונות: סתיו, חורף, אביב וקיץ. המחזור הזה מסתיים ומתחדש במשך 365 ימים, ועל העיקרון הזה מבוסס לוח זה. השמש מגיעה באחד בינואר לאותה נקודה (פחות או יותר) שבה הייתה בתאריך הזה לפני שנה. אולם על-פי הלוח הזה חלוקת החודשים שרירותית לחלוטין ואין לה שום אחיזה במעגל האירועים הקוסמי.

לעומת זה, הלוח המוסלמי מבוסס על חודשי הירח. החודש מתחיל עם מולד הירח והוא נמשך 29-30 ימים, שהוא משך הזמן הממוצע של מחזור הירח. אבל חסרונו הגדול, שאין הוא מעוגן בתוך הלוח השנתי של עונות השנה. לכן החגים המוסלמיים נודדים מעונה לעונה. פעם הם באביב, פעם בחורף, פעם בסתיו ופעם בקיץ.

מנגנון כיוון

הלוח היהודי משלב את שני הדברים. מצד אחד הוא מבוסס על חודשי הירח. תמיד בא' בחודש הירח מתחיל להיראות כחרמש דק, ועם התקדמות הימים הוא מתמלא והולך, עד שבט"ו בחודש הירח מלא ומאיר במלוא זוהרו. פסח וסוכות (שחלים בט"ו בחודש) לעולם יחולו בשעה שהירח מלא, ואילו ראש-השנה (שחל בא' בתשרי) לעולם יחול בשעה שהירח נסתר ("בַּכֶּסֶא").

ועם זה, יש בלוח היהודי מנגנון כיוון מתוחכם ביותר, שמבטיח כי גם עונות השנה יישמרו, וכי פסח לעולם יחול באביב וסוכות יחול בסתיו. את זאת אנחנו עושים על-פי הציווי "שמור את חודש האביב", שמלמד כי עלינו להקפיד שחג-הפסח לעולם יחול באביב ולא ינדוד לתוך החורף. כיוון זה של הלוח נעשה על-ידי הוספת עוד חודש אדר, אחת לשנתיים-שלוש, ובכך אנחנו מתקנים את הנסיגה שנוצרת בשנה רגילה, בגלל ההיצמדות לחודשי הירח.

כזה ראה וקדש

בזמן בית-המקדש היו החודשים נקבעים על-פי עדות של עדים כשרים שראו את מולד הירח. יש הסבורים בטעות שהדבר נעשה מפני שלא ידעו באותם ימים לחשב את המולד. ההפך הוא הנכון. חכמינו ידעו היטב לחשב את המולדות, ויתרה מזו – הם היו יושבים ומצפים לעדים רק ביום שבו על-פי חישוביהם הייתה אפשרות לראות את המולד. הרי שהם ידעו היטב מתי המולד חל. הצורך בעדות הוא משום שהתורה מצווה כי קידוש החודשים יהיה על-פי עדים, ובכך מקיימים את המצווה הגדולה של 'קידוש החודש'.

רבים משתמשים בביטוי 'כזה ראה וקדש', אבל מקורו בפרשת החודש. כאשר הקב"ה ציווה את משה רבנו את דיני קידוש החודש הראה לו בנבואה את מראה הלבנה בחידושה ואמר לו: "כזה ראה – וקדש". כלומר, כשתראה מראה כזה – קדש את החודש.

הלוח היהודי הוא אפוא לוח מיוחד ומשוכלל ביותר, שמשלב בין המחזור החודשי של הירח ובין המחזור השנתי של השמש. ראוי להשתמש בו ככל האפשר, ובמיוחד להטמיע אותו בקרב הילדים והנוער. ונזכה בקרוב לקיים את מצוות קידוש החודש, כאשר ייבנה המקדש ותחזור הסנהדרין ויתחדשו ימינו כקדם.

 

שתף לחברים

שתף