עגלת הקניות שלך ריקה

עם של ''אסטרונאוטים''

הנשמה, שהיא כל כך רחוקה מבסיס האם... מקיימת קשר הדוק עם הקדוש ברוך הוא בקן השילוח, על ידי הפקודות של התורה והמצוות, המדריכות את האדם כיצד להנהיג את החללית (-הגוף) וכיצד להתמצא בכוכב הרחוק ובתנאיו המיוחדים.

עם של ''אסטרונאוטים''

הנשמה, שהיא כל כך רחוקה מבסיס האם... מקיימת קשר הדוק עם הקדוש ברוך הוא בקן השילוח, על ידי הפקודות של התורה והמצוות, המדריכות את האדם כיצד להנהיג את החללית (-הגוף) וכיצד להתמצא בכוכב הרחוק ובתנאיו המיוחדים.

תארו בדמיונכם, אסטרונאוט ששולח בחללית אל הירח, נוחת על סלעי הירח, שומע לפתע את צפצופו של מכשיר הקשר בו הוא מקיים את הקשר עם חדר הבקרה שלו על כדור הארץ, והנה מתחילים לשגר לו פקודות מרגיזות לאסוף סלעים מהירח, לסגור שעון זה, לפתוח את השני, לאכול בשעה מסויימת ולישון על פי תוכנית רופאי החלל בחדר הבקרה ועוד ועוד...

חושב לו האסטרונאוט, "די! מספיק כבר!" כל הזמן מבלבלים משם את המוח... די! מספיק עם הפקודות הטפשיות האלו, האם אלו באמת יגידו לי מה לעשות בחיים... אני מפסיק להישמע להוראות...

לפתע הוא שומע שריקה צורמנית במכשיר האלחוט, ואחר כך דממה איומה... הלו, הלו, הלו, מנסה הוא ליצור קשר, אך אין קול ואין עונה. לפתע הוא תופס את מצבו האומלל, אדם בודד על הירח, במרחק עצום מהבית... לבד, לבד בעולם. הוא אינו יודע כיצד להמריא חזרה, אינו יודע כיצד להתחבר עם תא הנחיתה לחללית האם, בקיצור, בדידות של כליה...

ואז הוא חושב בלבו: א-ל שבשמים, עזור לי שאזכה שוב לשמוע את הפקודות המרגיזות והמשונות של חדר הבקרה... הרי זהו חוט הקשר היחידי שלי עם החיים, כל עתידי תלוי בכך... הצילו!!!

ולפתע הוא שומע רעשים וברקים מהמכשיר, היכון לקבוצת פקודות לביצוע מיידי! הוי - כמה מתוק נשמע באוזניו הקול המצווה הזה - הלא הוא ניעור לחיים...

חייו של היהודי עלי האדמות דומה לאותו אסטרונאוט, הנשמה היהודית - אלוקית היתה לפני ירידתה לעולם הזה "אי-שם בגן-עדן". עד שבורא העולם החליט להכניסה ב"חללית" - בגוף ולשגרה לכדור הארץ, למטרה ותכלית של לאסוף כל מיני סלעים (עניני חולין) ולהביאם אל בורא העולם, (כלומר, להפכם לעניני קדושה ומצוות).

הנשמה, שהיא כל כך רחוקה מבסיס האם... מקיימת קשר הדוק עם הקדוש ברוך הוא בקן השילוח, על ידי הפקודות של התורה והמצוות, המדריכות את האדם כיצד להנהיג את החללית (-הגוף) וכיצד להתמצא בכוכב הרחוק ובתנאיו המיוחדים.

לעיתים "מתעצבן" האדם מכל אותן המצוות המגבילות אותו וכדומה... וכבר רוצה הוא לומר "מה כל העבודה הזאת לכם?" "מי צריך את כל זה" ; מה זה יעזור לי?... אך לפתע כאשר הוא מתבונן בעולם שמסביבו, הוא רואה שבלעדיהם הוא תוהה בעולם זר, מבולבל, הוא בודד ללא משענת רוחנית וללא בטחון בצידקת דרכו בחיים... ובעיקר - בלי לדעת "בשביל מה אני בכלל חי?"

אין אנו משלים את עצמנו, כן, אנחנו יכולים לנחש את תגובתם של קוראים מסויימים שיגיבו ב: "מה, אתה באמת חושב כך?" הרי כל התיאוריה היפה שלך מתנפצת לאור המציאות! הנה ישנם אשר (לצערינו) אינם שומרים תורה ומצוות לעת-עתה, ואינם מרגישים בודדים, להיפך הם עוד מבסוטים... נכון, זוהי ההרגשה, אבל, זוהי ההרגשה עד ל"רגע חושבים", ברגע שנעצור ונחשוב בשביל מה לנו כל מאבק הקיום הזה, כאשר בסופו של דבר נגיע כמאמר חכמנו ז"ל "אל עפר תשוב". האם כל מטרת החיים שלנו היא לעשות כסף, לבלות, לאכול לישון וכו'?! האם אנחנו הנבראים יכולים לקבוע את מטרת הבורא?!

כאשר נבין כי הקשר עם חדר הבקרה הוא המספר 613 - המצוות, נשתדל ודאי הרבה יותר לקיימן, ולקיימן בהידור רב.

יש לכם שאלות נוספות?! אתם מוזמנים לפנות אלינו במדור 'שאל את הרב', או להיכנס לבית חב"ד ולנסות לקבל את התשובות.

שתף לחברים

שתף