הבעל שם טוב, רבי ישראל בן אליעזר, נולד ביום ח"י אלול בשנת נח"ת להוריו, רבי אליעזר והרבנית שרה מהעיירה אוקופ.

טרם לידתו זכו הוריו להתגלות אליהו הנביא שבישר להם שיזכו לבן שיאיר את העולם, בזכות מעשיהם הטובים ואהבת ישראל שלהם.

הרבי מציין כי הוריו של הבעל שם טוב נתנו לו את השם ישראל כדי לעורר את עצם הנשמה שבכל אחד ואחד מבני ישראל. באמצעות נשמת הבעל שם טוב שירדה לעולם ואיתה אור החסידות, כל יהודי קיבל חיזוק לכוחותיו הפנימיים.

הרבי מציין שהשם ישראל מבטא את הקשר של הבעל שם טוב עם כל אחד ואחת מישראל.

בהיותו ילד קט, אמר לו אביו "אל תירא מאיש ומשום דבר בעולם, תירא מהקב"ה בלבד". אחר כך הוסיף "אהוב בכל ליבך ובכל נשמתך כל יהודי".

רבי ישראל הקטן התייתם מהוריו בהיותו כבן 5. את חינוכו קיבל הילד מצדיקים נסתרים. הוא הרבה להתבודד ביערות ולשוחח עם קונו. מסופר כי ידע את שפת החיות, ולמד לראות את החיות הפנימית האלוקית שבכל הבריאה: חי, צומח ודומם.

התגלותו – בח"י אלול שנת תפ"ד, בהיותו בן 26, התגלה אל הבעל שם טוב מורו ורבו אחיה השילוני. באמצעותו הוא קיבל הדרכה רוחנית למילוי שליחותו בעולם – לגלות את תורת החסידות. בח"י אלול שנת תצ"ד, בהיותו בן 36, התגלה הבעל שם טוב.

מאז, התחיל לעבור בכפרים ובעיירות ולעודד את היהודים הפשוטים. באותה תקופה נהגו להעריך רק תלמידי חכמים ויודעי ספר, ואילו הבעל שם טוב הפליג במעלת היהודים הפשוטים אשר מתפללים ועובדים את השם בתמימות. סיפור ידוע בהקשר זה מופיע בתוך ספר התהילים "אוהל יוסף יצחק" (עמודים 194-197);

בסיפור מתואר כיצד הבעל שם טוב הראה לתלמידיו את מעלת התהילים של היהודים הפשוטים, כאשר ביקש מהם לעצום את עיניהם והם זכו לחיזיון רוחני בו ראו ושמעו את מתיקות התהילים של היהודים הפשוטים… גם של היהודים שאינם יודעים קרוא וכתוב ויודעים רק פסוקים מעטים בעל פה. תפילתם הזכה שנבעה מעומק הלב גרמה נחת גדולה בשמים.

השגחה פרטית – דבר נוסף שהבעל שם טוב פרסם הוא ענין אחדות השם וההשגחה הפרטית.

אחד הסיפורים הידועים בהקשר זה הוא אודות טיול הבעל שם טוב ביום קיץ עם תלמידיו. לפתע החלה לנשוב רוח חזקה, השמים התעננו ועלים רבים נשרו מן העצים לארץ. תלמידיו של הצדיק נחרדו לנוכח השינוי הפתאומי במזג האוויר. התחיל הבעל שם טוב לספר להם את השתלשלות האירועים שהביאה לשינוי מזג האוויר:

תולעת קטנה שהייתה על אחד העצים צעקה אל הקב"ה כי חם לה… מיד הורה הקב"ה למלאך הממונה על הרוח להתחיל לנשוב, הרוח הזיזה את הענף והדבר גרם  לעלה לנשור… העלה נפל על התולעת כשצידו הקמור למעלה וכך כיסה אותה כדי שלא תסבול מהחום. בנוסף,  העננים שהתאספו בשמים החלישו את עוצמת החום.

הסבר זה נתן הבעל שם טוב לתלמידיו על מנת להמחיש את ההשגחה הפרטית המדויקת על כל נברא ועל כל עולם הצומח ואף הדומם. מן העולמות העליונים מגיעים השפעות אל העולם הזה הגשמי, באופן מדויק.

הבעל שם טוב הסתלק בחג השבועות תק"כ ומנוחתו כבוד במזיבוז.

תוכלו לקרוא עוד אודות הבעל שם טוב בספרים רבים שיצאו על תולדות חייו.

יהי רצון שנזכה ללכת בדרכיו, ללמוד מן הצדיק לחיות עם אמונה פשוטה ועם אהבת ישראל גדולה ובכך לזרז את הגאולה.

באדיבות:  COL צעיר