מלחמת היוונים היתה מלחמה רוחנית שמטרתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך". שאיפתם של שונאי ישראל בימים ההם היתה לנתק את עם ישראל מה' אלוקיו. לשם השגת מטרתם גזרו כי על היהודים לשלול במו פיהם את נקודתם היהודית הפנימית, היינו להפנות עורף ולהתכחש להתקשרות העצמית של כל יהודי לעצמות ומהות הבורא.

כמאמר חז"ל שגזרת היוונים היתה – "כתבו לכם וכו' (- עליכם, היהודים, להצהיר בכתב) שאין לכם חלק באלוקי ישראל".

בני ישראל הוכרחו באותם ימים להכריז כי אינם מאמינים בא-ל אחד בורא שמים וארץ אשר בחר בישראל מכל העמים להיות לו לעם סגולה.

כל המלחמה היתה נגד אלוקות: לא היה ליוונים איכפת שילמדו תורה, ובלבד שילמדוה ללא יראת שמים וללא קבלת עול – כחכמה אנושית גרידא שאינה יותר מעוד חכמה, אשר היא ככל החכמות;

כמו כן התירו שיקיימו מצוות שבסוג המשפטים (- אלו הן המצוות המהוות בסיס לקיומה של כל חברה מתוקנת ועל כן גם השכל האנושי מחייבן ומסכים לקיימן, כגון מצות "לא תגנוב", ומצות "לא תרצח" וכדומה). והמצוות שבסוג העדות (- אותן המצוות המתיישבות גם הן עם שכל והגיון האדם, כגון אלו שיש להן קשר נסיבתי לדרכי הטבע וחילופי עונות השנה: פסח – שקשור וחל תמיד בתקופת האביב, שבועות – בתקופת הקציר, סוכות – בתקופת האסיף, וכדומה), רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' –

בבקשם להשכיח מישראל את נותן התורה, אסרו היוונים לייחס לתורה קדושה שלמעלה מבינת אנוש ושהמצוות הם חוקי רצונו יתברך – הס מלהזכיר כי המצוות כולן, גם אלה שבסוג 'המשפטים' ו'העדות', הן כדוגמת 'חוקים' שלמעלה מטעם ודעת.

וכפירוש רש"י "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, ואין לך רשות להרהר אחרי" (- מה שבעיקר הפריע ליוונים והעלה במיוחד את חמתם, הוא ביטול דעת האדם מפני הרצון העליון.

התרבות ההלנסטית ה"נאורה" ראתה בקיום המצוות, בדרך קבלת עול שלמעלה מטעם ודעת, ענין פרימיטבי וחשוך שאבד עליו הכלח).

כללו של דבר, מלחמת היוונים בימים ההם היתה מלחמה רוחנית שמטרתה ביטול הנקודה היהודית, שענינה "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". כל מגמתם היתה ל"רומם" את עם ישראל מבידודו ולהפכו לעם ככל העמים, על כן גזרו על היהודים שלא להזכיר בתורה ובמצוות ענין האלוקות.

גם בדורנו עלינו להזהר מאותה 'קליפת יוון' המנסה להשכיח מאתנו את הקדושה והאלוקות הנמצאת בתוך התורה והמצוות, עלינו להודפה חזרה ב'קבלת עול' והתחברות לאלוקות שבכל מצווה, מתוך הבנה שגם המצווה המובנת ביותר על פי שכל  – מכילה אין סוף של אלוקות צרופה ועל טבעית.

מתוך האתר של עמותת תניא – הרב יאיר כלב (מעובד על פי ה'יום יום' ב' טבת)