צב מגמגם, ועוד כמה חברים שלו, רוצים לכבוש את פסגת הר האוורסט.

הם מתחילים בטיפוס לאט לאט, ובדרך מדברים ושרים.

הצב המגמגם: ש..ש..ש..ששששש….'''''''' ששכח…..ששכח.ש..ששששכ''''''''.

חבריו, שלא היה להם סבלנות לחכות שיסיים את המשפט, השתיקו אותו, ואמרו לו שהוא מפריע להם לשיר.

אחרי כמה דקות, שוב ניסה הצב לדבר: ש……''''''''ש……''''''''.ששששש……'''''''' ש.ש….''''''''.שששש.ש''''''''.

שוב אמרו לו החברים שהם לא מעוניינים לשמוע מה שיש לו להגיד.

ושוב ניסה הצב להגיד: ששששכ…שכככככחחחח……..''''''''ש…''''''''.ששש…''''''''..ששש…''''''''.

החברים ממש התעצבנו, ולא היו מוכנים להקשיב.

כשהגיעו לראש ההר והתישבו לנוח, אמרו לצב: עכשיו, שיש לנו זמן, תגיד מה שרצית להגיד.

אמר הצב: ש..ש..ש…..'''''''' שככחנננו א..את האאאאוכל למטטטטה''''''''.

החליטו לחזור למטה.

בדרך למטה, הצב התחיל שוב לנסות להגיד משהו: אי..אי…''''''''אאאי..איי….

הם השתיקו אותו, ושוב הוא ניסה להגיד להם: אי..אי…''''''''..אי….''''''''אי….''''''''..אי ושוב לא היו מוכנים להקשיב.

כשהגיעו לבסוף כמעט למטה, היו עייפים, והתיישבו לנוח, ואמרו לצב: עכשיו יש לנו סבלנות להקשיב לך.

הצב: אי..אי…..''''''''אי……'''''''' אפפפשר לללצחוק איתכםםםם????