"הניגון הזה איננו אבוד, ואין כאן שום מצוות "השבת אבידה" – אומר לנו ר' שלום, שלחניו מושרים בכל בית חסידי ובכל שולחן שבת, ר' שלום הוא אח למשפחת הורוביץ הנודעת 'שירת הלווים' שניחנו כולם במתנת ה' בקול נאה וערב, ומהם חזנים בינלאומיים מפורסמים. ר' שלום גם זכה להימנות על אותם שנבחרו לשיר בתקליטי ניחו"ח ובחלק מהניגונים הוא משמש כסולן."המקור של ניגון זה הוא מדור חסידי כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע. בדור ההוא, היו שרים את הניגון באיטיות, מאד לאט יותר כמו ניגון דביקות, ויש לו גם סיום שלא מוכר היום".
כמי שהיה חבר בוועדות הניגונים, ואף הציע לחנים משלו במשך השנים לפרק התהילים של הרבי, צירף את הניגון הותיק לפסוק "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון; מגיננו ראה אלקים והבט פני משיחך", מפרק פ"ד בתהלים.
היה זה לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשד"מ, שאז ביום י"א ניסן, מלאו פ"ד שנים להולדת הרבי.
"אני נזכר באותם ימים, לפני שלושים שנה, כאשר הייתי מגיע עם תלמידי הכיתה שלי ממוסד החינוך 'אהלי תורה' מידי יום ביומו, בשבועיים שלפני י"א ניסן, היינו עומדים בעת שהרבי נכנס ויוצא מבית הכנסת לתפלות מנחה ומעריב, ושרנו אז את הניגון הזה והרבי בכל פעם עודד את השירה בידיו הק'.
היות וכידוע אצל הרבי הניגונים הם תמיד שמחים ובמהירות, לכן לקח ר' שלום את השיר ושינה אותו – הגביר את הקצב, והוריד את החלק האחרון של השיר, וכך נהיה הניגון במתכונת הזו המוכרת כיום.
אם כך פני הדבר, כיצד הגיע הניגון המיוחד לפרסום כלל עולמי שכזה, אנו מקשים על ר' שלום?
"היה זה בא' משמחות החתונה של משפחת הורוביץ, כאשר כל האחים התאספו ובאו לחתונה, וייעשו כולם אגודה אחת, וכמנהגם בכל שמחה של אחד האחים, עלו כל האחים יחדיו על הבמה ושוררו כולם כאחד, בין שאר הניגונים, את הניגון דנן.
"בחתונה זו השתתף גם בנו של אחד האדמו"רים החשובים, הוא שמע וקלט (ער האָט דערהערט) את הניגון ו'נדלק' עליו, ומאז הוא והניגון היו תמיד ביחד, והתחיל לשיר אותו בכל הזדמנות, וכך הודלקו בזה אחר זה נר מנר עד שהתפרסם בכל העולם כולו.אגב, השיר פורסם במתכונת המיוחדת שלו בדיסק בשם "בית הלוי ברכו את ה'" שיצא לאור בשנת ה'תשס"ה לחתונת הרה"ת ר' ראובן נתן נטע שיחי' בנו של ר' שלום הורוביץ.
עם סיום הראיון, מגיש לנו ר' שלום את הניגון לשמיעה, ואנו משתפים בזה את כלל הקוראים והגולשים לקראת חג הפורים הבא עלינו לששון ולשמחה.
