בעת מלחמת יום הכיפורים בשנת תשל"ד (1973) היה אפרים מול חייל בצה"ל, הוא הוצב על גבול ישראל־מצרים בחצי־האי־סיני.

כאשר הודיעו במודיעין על אפשרות של מתקפת אב"כ מצד המצריים – נתקבלה הוראת מטכ"ל לכל החיילים לגלח את זקניהם על־מנת שיוכלו לעטות את מסכות הגז כראוי.

אפרים, כחיל דתי – שכנע את מפקדיו לאפשר לו להתייעץ עם הרבי בטרם יבצע את הפקודה; הרבי השיב תשובה מנומקת מדוע לא לגלח את הזקן, כשבדיעבד התברר חזיונו של הרבי כנכון – בניגוד להערכת המודעין הצבאי לא התקיימה תקפת אב"כ מצד המצריים.