זה שנות אלפיים, יהודים מחכים ומצפים למשיח. האמונה בבואו והצפייה להתגשמותה, הם בין קווי האופי ותכונותיו הייחודיות של עם ישראל לדורותיו. מטבעה של ציפייה נפשית ואמונית זו, אשר בכל עת שמתרחש מאורע הקשור לחלק חשוב מעם ישראל, מאורע בלתי רגיל ויוצא מן הכלל – טבעי  הדבר שמאורע זה יתפרש כמשהו שקשור לגאולה, מעין הקדמה או "פעמי משיח", משהו שמבשר את קץ הגלות.
 
הדבר נכון ועל אחת כמה וכמה, כאשר מדובר במאורעות דרמטיים ויוצאי דופן, מאורעות אדירים והיסטוריים, לטוב ולרע, שלא נחוו כמותם דורות רבים, ושהתהליך ההיסטורי המוכר אינו זוכר דוגמתן – כגון אותם המאורעות שחוו הדורות האחרונים. דורות אלו ראו את זוועת השואה, ומיד לאחריה ראה את הנס הגדול בהקמת היישוב היהודי בארץ ישראל, עליית המוני יהודים מכל קצווי תבל ארצה, ויכולתו של העם בישראל לשרוד פעמיים מלחמה, כאשר, כאגרוף אחד נקפצו – נקבצו עלינו כל צבאות מדינות ערב – מצפון, מזרח ומדרום.
 
כמה מתבקש וטבעי הדבר לראות במאורעות הללו, ולדרוש אותן, כמי שמבשרים את קץ הגלות, וכמשהו המעיד אולי על תחילת גאולתן של ישראל. הגיוני גם הדבר שהתבוננות במאורעות אלו "חיזקה את הרצון לראות בהם התחלת חיסול הגלות, ומתוך כך גדלה ההשתדלות לפרשם או על כל פנים לדרשם בכיוון [הזה]".
 
אלא, שלא כל מאורע המתפרש על ידי יהודים, המצפים בכל מאודם לגאולה, כסימן לבוא הגאולה, הוא אכן הוכחה שהגאולה אכן כבר באה.
 
כיצד, איפוא, ניתן לדעת האם זהו אכן סימן אמת, או סימן שווא? מהי אבן הבוחן לכך? המענה על כך הוא, האינדיקטור הוא התוצאה. מה שקורה אחרי הופעת הסימן. הרי לדעת הכול, גם לכל אורך הגלות, היינו עדים לניסים עצומים, למאורעות נפלאים ביותר (דומה, שעצם קיומו של העם היהודי בכל תפוצות ישראל כנגד כל הצרים והמריעים לו, הוא אות ומופת לכך). זה עדיין לא הופך את הגלות לגאולה!
 
מהו אם כן הסימן? הסימן שה' שולח באותו מאורע על-טבעי, החורג מהמסגרת ההיסטורית הנורמלית, הוא בעצם הזדמנות. אם אכן ינוצל המאורע כהלכה, בהתעוררות המתאימה, אפשר והמאורע האדיר הזה שנראה כמו סימן, אכן יהיה לסימן. (כפי שחז"ל אומרים – בכיוון ההופכי – לגבי המבול, ש"בתחילה הורידם [את מי המבול בימיו של נח] ברחמים, [על תנאי ש]אם יחזרו [בתשובה] יהיו גשמי ברכה, וכשלא חזרו – היו למבול".)

אם כן, הסימן הוא אפוא "קריאה" קריאתו של ה' לבניו – שובו אלי ואשובה אליכם.
 
הרבי מליובאוויטש מסביר כי לרצונם של היהודים להיגאל יש כוח והשפעה על ביאת הגאולה בפועל, וכאשר ה' מראה סימנים , המטרה היא שבני ישראל יתעוררו על ידי זה לחזון הגאולה ולציפייה לגאולה (ואין צריך לומר להתעוררות בשמירת היהדות), צפיה זו לבוא הגאולה, היא היא הפועלת את בוא הגאולה, במהרה בימינו.