רקע אישי

"נולדתי בעיר נס ציונה בתקופה בה הייתה העיר מלאת פרדסים. בית הוריי היה בית מסורתי ומלא אמונה. כנער למדתי באורט רחובות ואת שירותי הצבאי עשיתי בגדוד 890 של חיל צנחנים. לאחר השירות בצבא נשלחתי מטעם הסוכנות היהודית למדינת טקסס בארה"ב במטרה לפעול בקרב היהודים ולחזק את הקשר שלהם לארץ ישראל ולביקור בה."

בזכות השלג של רומניה

"לאחר עבודתי בשליחות הסוכנות מצאתי עבודה בתחום השיווק במדינת רומניה. תפקידי היה לערוך מחקרי שוק שונים וכך מצאתי את עצמי מסתובב הרבה ברומניה, כך הכרתי קהילות יהודיות רבות שמאד "התלהבו" לפגוש ביהודי "תוצרת הארץ", תמיד היו מבקשים ממני להיות חזן, לקרוא להם בתורה וכמובן לברך אותם… לא הייתי שומר תורה ומצוות כנדרש, עד אותו יום בו התחיל לרדת שלג במקום שהותי ברומניה. 

השלג ירד וירד ואני הייתי סגור מבלי יכולת לצאת מבית המלון בו לנתי. השלג המשיך להיערם במשך מספר ימים ולי לא היה מה לעשות. ישבתי בחדרי במלון וחיפשתי משהו להעביר בו את הזמן. לפתע הגיעה לידיי הרצאה של הרב זמיר כהן ומאד נהניתי, הזמן היה לרשותי, ישבתי והאזנתי לשיעורי תורה רבים בנושאים מגוונים ומכאן הדרך להתחזקות רוחנית הייתה ברורה לי. תוך זמן קצר יצרתי קשר עם שליחי חב"ד ברומניה, ובהמשך הדרך עם חזרתי ארצה יצרתי קשר עם בית חב"ד המקומי שלנו בנס ציונה ועם הרב שגיא הר-שפר. כיום ברוך השם אני שומר תורה ומצוות ומקפיד על קלה כחמורה."

תהלוכה שעשתה לי סוויץ' בראש…

"אני זוכר את תהלוכת הילדים של ל"ג בעומר אותה ארגן בית חב"ד, בה השתתפתי שנה שעברה. עד אז ל"ג בעומר בשבילי היה 'קומזיץ', תפוחי אדמה שרופים והרבה עשן… והנה בתהלוכה הכרתי ל"ג בעומר עם יותר תוכן וערכים: מאות אנשים עם המון ילדים צעדו יחד תוך כדי הכרזת פסוקים מהתורה ונשיאת שלטים בנושאי כשרות, מזוזה, אהבת ישראל ועוד. לאחר מכן היה כינוס ילדים מרשים ושמענו סיפור על רבי שמעון בר יוחאי ועוד הרבה. החוויה הזאת עשתה לי סוויץ' בראש ושינוי המשמעות על תוכנו האמיתי של ל"ג בעומר."

סיפור מרגש של חבר

"חבר שלי שהה בחו"ל והסתבך עם החוק. לאחר משפט הוא נמצא אשם ונכלא בבית סוהר מבודד, אי שם במדבר רחוק במדינת קליפורניה. מצבו היה בכי רע ועצם הידיעה שמצפות לו כמה שנים בכלא החמירה את מצבו. לאחר מספר שנים הוא השתחרר ועלה ארצה, כאן בארץ מזלו נסק והוא התחיל להתעשר. יום אחד הוא סיפר לי על מנהג מיוחד שיש לו לתרום במיוחד לחב"ד, שאלתי אותו למה דווקא לחב"ד? הוא סיפר לי בהתרגשות, 'כאשר ישבתי בכלא מדוכא ומיואש, אמרו שהגיעו לי אורחים – דבר שהיה מוזר כי משפחה וחברים לא היו לי שם. לפתע ראיתי שלושה רבנים, באים אליי, הם הגיעו מחב"ד ובאו לדרוש בשלומי כאסיר יהודי, התרגשתי מאוד מהמחוה ומהאכפתיות. מאז הם היו מבקרים אותי באופן קבוע, מעודדים אותי ומשפרים את מצב רוחי העגום. אז החלטתי שכשתהיה לי בעזרת השם אפשרות, אחזיר טובה למי שדאג לי."