הדיון הציבורי שהתעורר בעקבות כוונת האוצר לקצץ בקצבְאות הילדים הידרדר במהירות לתהומות של הסתה, שנאה ורשעות. "הורים שמביאים ילדים לעולם צריכים לדאוג לפרנסתם, ולא להטיל את הנטל על המדינה", חזרה ונשמעה האמירה הפופוליסטית. כך, בלי בושה, חזרו דוברים מכובדים על משפט שכל קשר בינו ובין האמת אפילו אינו מקרי.

האוּמנם המדינה היא הדואגת לפרנסתם של ילדים? וכי מישהו מעלה על דעתו כי אפשר להחזיק ילד מקצבה חודשית של 175 ש"ח? הלוא ברור לחלוטין כי עול הפרנסה של הילדים נופל כולו על כתפי ההורים. בעלי משפחות ברוכות ילדים מקבלים עליהם את העול הזה בשמחה ובגאווה. מניין צצו אפוא האמירות השקריות כי נטל פרנסתם של הילדים הושלך לעבר המדינה?!

נשק במאבק

אבל נשאל שאלה אחרת: האם ריבוי ילודה יהודית הוא אינטרס של המדינה היהודית? אם לא, מדוע המדינה משקיעה הון תועפות בהעלאת עולים לארץ? מערכת שלמה ומסועפת של שליחי עלייה והטבות קליטה נועדה להמריץ יהודים מרחבי העולם לעלות לארץ-ישראל ולהקל את קליטתם בה. מדוע המדינה עושה זאת?

ברור לכול כי יש למדינת היהודים אינטרס עליון להגדיל את הרוב היהודי ולחזק את בסיס קיומנו כאן. אויבינו משתמשים בגאווה בילודה כבנשק במאבק נגדנו. הם שמחים על כל ילד נוסף, ורואים בו עוד נקודת יתרון במאבק בין העמים. לכן המדינה מעוניינת כל-כך להעלות ארצה עוד ועוד עולים, כי זה אינטרס חיוני בעבור המדינה היהודית.

והנה, בשעה שהעלייה הידלדלה והצטמצמה מאוד בשנים האחרונות, יש לפנינו מאגר שיכול להגדיל את מספר היהודים בארץ – הילודה. האין זה אינטרס של המדינה לעודד את הילודה ולהבטיח את הרוב היהודי בארץ-ישראל?

אך טבעי הוא לצפות מהמדינה כי תטה שכם לעזרת ההורים שמקבלים עליהם משימה לאומית גדולה וחיונית זו. אל דאגה, קצבת הילדים אינה פוטרת את ההורים מלשאת בעול הפרנסה, אבל היא מבטאת הכרה בחשיבות האתגר ויש בה שותפות מסויימת בנטל.

אלא ששנאה כלפי מגזרים מסויימים היא הגורמת למקבלי ההחלטות לאבד כיוון. במקום לעודד ילודה, מנסים לצמצמה. לפני עשור החליטו לצמצם את הקצבאות מן הילד החמישי והלאה. ילד שני, שלישי ורביעי מקבלים 263 ש"ח, ואילו הילד החמישי והבאים אחריו מקבלים 175 ש"ח בלבד. למה? וכי משפחה שיש לה חמישה או שמונה או עשרה ילדים זקוקה לעזרה הזאת פחות ממי שיש לו שלושה ילדים? הכוונה הזדונית שקופה לחלוטין.

כן ירבה וכן יפרוץ

עכשיו רוצים לקצץ עוד יותר בקצבאות הילדים ולהכביד עוד יותר על משפחות ברוכות ילדים. איך אפשר להסביר מדיניות מרושעת ונטולת בושה זו? האוּמנם הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לנו היא מעוד ילד יהודי במדינת ישראל?

אל יהיו לאיש אשליות. "וכאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ". הגזֵרות האלה לא יצמצמו את הילודה בקרב משפחות בעלות אמונה בה' ובתורתו. אולי יהיה להן קשה קצת יותר, אבל אנו יודעים כי מי שנותן חיים נותן גם מזונות, ובורא העולם לא יקפח את שכרם של מי שממלאים בנאמנות את המצווה הראשונה בתורה.

מי מפחד מעוד ילד יהודי? (צילום: שאטרסטוק)