רקע אישי

"נולדתי בתימן בעיר בשם 'דאמר'. כמו כל שאר היהודים שהתגוררו בתימן משפחתי הייתה שומרת מצוות ויראת שמיים מאד, במשפחתנו  מספר רבנים גדולים כמו הרב שלמה דמארי זצ"ל.

כאשר הייתי בן חמש שנים אבי נפטר, וגדלתי עם אמי. ברוך ה' מצבנו הכלכלי היה טוב, דבר שדווקא היה לנו לסוג של צרה בהמשך הדרך, כפי שאספר בהמשך.

בשנת תש"ח (48) עליתי לארץ ישראל, הייתי אז בן 10 ומאד רציתי לעשות עליה. בנוסף, בעקבות לחץ של השלטון המוסלמי שראה באמי האלמנה, בי ובאחי היתומים מאבא 'מטרה' נוחה ל'אסלם' אותנו חס ושלום וכך גם להרוויח שליטה חוקית בנכסים שונים שאבי המנוח הותיר לנו.

בחסדי השם רב הקהילה שלנו ב'דאמר' סייע לנו לברוח מהשלטון המוסלמי, כדי שלא נתאסלם. כך זכינו בסופו של דבר לאחר טלטולים רבים לעלות ארצה, ליישוב קטן סמוך לנס ציונה – 'טירת שלום'."

העלייה לארץ

העלייה שלנו לארץ הייתה בעצם וויתור על מעמדנו והמצב הכלכלי הטוב שחיינו בו בתימן. לכן למרות גילי הצעיר נאלצתי לעזור ולפרנס את משפחתנו. העבודה אליה הגעתי הייתה כנגר במפעל אריזה, דבר שגיליתי בו כשרון רב. 

את שירותי הצבאי עשיתי כמש"ק ברבנות הראשית לצה"ל, את תחילת דרכי עשיתי תחת הרב גורן זצ"ל הרב הראשי המיתולוגי של צה"ל. עיקר תפקידי היה להשגיח ולפקח על מצב הכשרות בבסיסים שונים של חיל האוויר."

הקמע הסודי שלי

"בשנת תשל"ד (73) פרצה מלחמת 'יום הכיפורים' וכחייל שהוצב בחזית הלחימה בסיני, כמו רבים מחבריי, חששתי לחיי. יום בהיר אחד הגיע נציג של הרבנות ומסר לי כחייל חבילה קטנה שנשלחה במיוחד מאת הרבי מליובאוויטש בעצמו לחיילי צה"ל הלוחמים.

בחבילה הקטנה היה 'סט שמירה' שכלל פסוקים שונים, תפילת הדרך, קריאת 'שמע ישראל' ועוד. שמרתי על החבילה הזו מכל משמר והנחתי אותה דרך כבוד בכיס מדיי, על יד הלב.

לא אשכח כיצד פעם אחת, היחידה בה שירתתי נקלעה לאש צלפים מצרים וספגה אבדות רבות – כאשר המפקד שלי ראה אותי לאחר מכן הוא שאל אותי 'איך אתה עדיין חי?!' עניתי לו 'בזכות הערכה שקיבלתי מהרבי מליובאוויטש לשמירה והצלה אותה אני שומר תמיד בכיס בכל מקום אליו אני הולך'."

הקשר שלי לחב"ד נס ציונה

"את רב קהילת חב"ד הרב שגיא הר-שפר הכרתי עוד לפני שנים כאשר מרכז חב"ד המקומי היה ברחוב רוטשילד.

בנוסף, אחד מפעילי חב"ד המקומיים ר' גדליה שכר אצלי דירה וכך זכיתי להכיר חסיד חב"ד ואדם יקר, ושמחתי על גודל הזכות שיש לי שהוא מתגורר אצלי."

אוהב בבית חב"ד נס ציונה

"מזה שנים רבות אני מבקר תדיר בבית חב"ד, ותמיד התרשמתי מהסיוע שבית חב"ד מעניק לנזקקים רבים מידי יום ביומו, באמצעות מפעל החסד שהקים הרב שגיא, 'ארוחה חמה'.

לשמחתי ולצערי, אני רואה כיצד מידי שנה פעילות החסד גדלה והסיוע לנזקקים הולך וגדל."

מסר לקוראים מניסיון החיים שלך?

"אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי בחיים שלי הוא לראות את הטוב שבכל יהודי באשר הוא ולא את הרע.

כי לרחק הכי קל ואנחנו צריכים לראות איך אפשר לקרב כל יהודי לתורה ולמצוות."