לאורך השנים דבק הרבי מליובאוויטש בעמדה ששללה בנחרצות כל סוג של משא ומתן עם ארגוני הטרור. דעתו הייתה שעצם הישיבה איתם לשולחן אחד מעניקה לגיטימציה לטרור, והופכת מרצחים אכזריים לבני-שיח.

היו שסברו כי זו עמדה קיצונית מדיי. למה לא לשבת ולדבר? אמנם צריך לדבוק בעקרונות, לשמור על הקווים האדומים, לא לוותר על אינטרסים חיוניים, אבל מה רע בדיבורים? הפגישות יצטלמו טוב, והעולם יראה שאנחנו שוחרי שלום.

התפרקות כללית

אולם מתברר שהרבי צפה את הנולד. אם מאפשרים לממשלות ישראל לשבת אל שולחן הדיונים, הן חוצות את כל הקווים האדומים, נסוגות מכל העמדות הצודקות והחיוניות ומתפרקות מכל הערכים.

ההחלטה שנתקבלה השבוע על שחרור המרצחים (וזו רק מנה ראשונה וקלה יחסית מהמנות שיבואו חלילה בעקבותיה) היא המחשה לאובדן מוחלט של המצפן המוסרי.

כיצד היינו מגיבים אילו הייתה ממשלה זרה משחררת רוצחי יהודים? דמו בנפשכם שצרפת או גרמניה היו משחררות פתאום אסירים שפוטים הנושאים עונשי מאסר עולם על רצח יהודים. הלוא הייתה קמה מחאה עולמית, והיינו זועקים, בצדק, שזו אנטישמיות והתרת דמם של היהודים.

אבל החלטה על שחרור מחבלים רוצחים על-ידי ממשלת ישראל עוברת בשקט יחסי, כאילו זה סדר העולם, שרוצחי יהודים אמורים להשתחרר כעבור כמה שנים, כחלק מ'מחווה' כלשהי. היו כמה שהשמיעו קול מחאה רפה, והעניין הוסר מעל סדר היום.

מציגים זאת כבעיה רגשית, מול המשפחות השכולות. אחרים מנסים לצייר את הוויכוח כמאבק בין יצר הנקמה ובין השאיפה לשלום. ההיבט החמור ביותר נדחק הצידה – הכשל המוסרי שבהוצאת רוצחי יהודים לחופשי.

לאורך כל השנים רדפו כוחות הביטחון בלי לאות אחר המרצחים. במרדף הזה הושקעו משאבים אדירים, מתוך סיכון חיי אדם. הדבר נעשה לא רק כדי למנוע מאותם מרצחים להוסיף לפגע, אלא מתוך תפיסה מוסרית עמוקה שלפיה דם יהודי לא יהיה הפקר, ומי שפוגע ביהודים – ייענש בכל חומרת הדין.

גלות פנימית

מה המסר שאנחנו מעבירים לעולם כולו בשחרור המרצחים? שרוצחי יהודים שונים מכל רוצח אחר. פושעים נתעבים כאלה, בכל מקום אחר בעולם, נמקים בכלא, ואיש לא יעלה על דעתו לשחררם. אבל דינם של רוצחי יהודים שונה. אין זה פשע נורא כל-כך. אפשר 'לסלוח' להם ולשחררם לחופשי.

ראש הממשלה תוקף את הרשות הפלסטינית על ההסתה, אבל במו-ידיו הוא יוצר את ההסתה הנוראה ביותר. ריקודי השמחה עם המרצחים, המנופפים בידיהם לאות ניצחון, הם בגדר ההסתה החמורה ביותר והמסוכנת ביותר. אין עידוד גדול לטרור מהפיכת המרצחים לגיבורים ולמושאי הערצה.

מעולם לא הייתה גלות פנימית קשה כל-כך, שרק ממחישה עד כמה אנו זקוקים לגאולה אמיתית.

 
מפגינים מנסים להשמיע את קול השכל הבריא  ) צילום : אריאל כהנא (