הידורו של האתרוג שבידכם הוא במראהו, ביופיו ובניקיונו. ודאי לא נתתם דעתכם על משקלו. אולם בני משפחת אברהמי חרדים לדווקא למשקל האתרוגים שהם מגדלים, ושמחים בכל קילוגרם המתווסף לפרי עץ ההדר. האתרוגים הענקיים היוצאים מהמטע שלהם כבר הגיעו לסוכותיהם של רבנים גדולים. הם מעוררים חיוכים וקריאות הפתעה.

בחג-הסוכות הזה יגיעו שוב בני משפחת אברהמי לכותל המערבי. הם יעלו לרגל כהרגלם, ועל כתפיהם יישאו אתרוגים שמשקל כל אחד ואחד מהם כחמישה קילוגרמים.שדיאור אברהמי, אבי המשפחה, אומר: "זה אתרוג כשר למהדרין מן המהדרין. ברכה מיוחדת שורה באתרוגים האלו. לא פעם ולא פעמיים נשמטו מהידיים, ובכל-זאת לא אירע להם דבר".

מתבלינים לאתרוגים

משפחת אברהמי מתגוררת במושב מסלול שבדרום. זה מושב מעורב, שנבנה בתחילת שנות החמישים. בתחילה אוכלס בעולים מפרס ומכורדיסטאן, ובחלוף הזמן האוכלוסייה נעשתה מגוּונת יותר. שדיאור היה הילד הראשון שנולד במושב. הוא נולד בערב חג-השבועות, והוריו בחרו את שמו מתוך פרשת השבוע. בנו בכורו נולד גם-כן בערב חג-השבועות, והשם שהוענק לו, בלי התלבטויות מרובות, היה אליצור – אליצור בן-שדיאור.

שדיאור מצביע בסיפוק על פרדס ענק ומאובזר של אתרוגים, לצד בית-אריזה משוכלל וצוות עובדים ופועלים מסורים, ומספר: "בעבר עסקתי בגידול תבלינים ועשבי תיבול בהם. הרב ניסים מלכה, שניהל כולל במושב שלנו, לחץ עליי לגדל אתרוגים. הוא גם עזר לי בקניית הייחורים ובשתילתם".

סירבו לזוז

כאשר הבשילו האתרוגים הראשונים והחלו הקטיף, הורה שדיאור לפועלים, מתוך מחשבה שובבה משהו, להותיר שני אתרוגים על כל עץ, כדי לבחון מה יקרה להם. עניין אותו לבדוק עד איזה גודל יוכלו להתפתח קודם שינשרו. הפועלים הותירו את האתרוגים על העצים, והללו גדלו וגדלו. שבעת ילדיו של שדיאור עקבו בהתעניינות אחר גדילת האתרוגים, והשוו את היקף ראשיהם להיקף האתרוג הענק…

האתרוגים התחילו למשוך  סקרנים. יום אחד הגיעה למטע קבוצה של תימנים מבוגרים. הללו עמדו מול העצים ולא יכלו לשבוע מהמראה. הם התקשו לעמוד, אך סירבו לזוז מהמקום. שדיאור הגיש להם כיסאות, והם ישבו מול האתרוגים ופניהם קרנו מאושר.

הרב בירך

פתאום התברר לו כי לאתרוגי-הענק ביקוש רב. שדיאור מוכר אותם במחיר גבוה במעט מאתרוגים רגילים, וקהל לקוחותיו מגיע מכל קצות הארץ. באחת הפעמים שעלה לכותל, פגש שם את הראשון לציון רבי מרדכי אליהו (ישלח לו ה' רפואה שלמה), והאתרוג הגדול ביותר שהיה ברשותו נמסר לידי הרב. הרב בירך עליו, על האתרוג שלו, ושדיאור התמלא סיפוק, סיפוק שגרם לו להמשיך בגידול האתרוגים המיוחדים ביתר מרץ.

האם הצלחת אתרוגי-הענק תגרום לו לנסות לגדל גם לולבי-ענק והדסים ארוכים? שדיאור מנענע בראשו לשלילה. הוא מסתפק במה שיש לו ונהנה ממנו. גם את כמות האתרוגים הגדולים הוא מתכנן להותיר כמות שהיא – בין חמש-מאות לשבע-מאות אתרוגים מדי שנה בשנה, יותר ממחציתם מהודרים.