מוסד הגמ"ח (גמילות חסדים) הוא אחד המפוארים שהצמיחה היהדות. מוסד שכל-כולו עזרה לזולת – בלי טובות הנאה, בלי בירוקרטיה, בלי עמָלות, הצמדה וריבית. הגמ"ח אינו מצטמצם להלוואות כספיות בלבד, אלא מתפצל לשורה ארוכה של שירותים ומפעלי עזרה לזולת.

עיון ברשימת הגמ"חים אינו יכול שלא לעורר התפעלות, ואולי גם חיוך. לצד גמ"חים של ציוד רפואי, שולחנות לאירועים, תרופות, בגדים משומשים, כלי עבודה, אבזרים לחתונות ועוד, יש מגוון גמ"חים מקוריים ומשעשעים משהו.

נולד בן ביום שישי סמוך לכניסת השבת ולא הספקתם להכין חומוס מבושל ל'שלום זכר'? – יש גמ"ח שמספק חומוס מבושל ומתובל לכל דורש. מחפשים חברותא? גמ"ח חברותות יעזור לכם. התינוק בוכה באמצע הלילה והמוצץ או הבקבוק נעלם? יש גמ"ח. מצאתם פעוט בוכה ואינכם יודעים מי הוריו? הביאו אותו אל גמ"ח התינוקות, וסביר להניח שתמצאו שם את ההורים המודאגים.

יוזמות פרטיות

קשה לתאר איך היו חיינו נראים בלי הגמ"חים. סביר להניח שמשפחות רבות היו קורסות כלכלית אילו נאלצו ליטול הלוואות בנקאיות נושאות ריבית לצורך בר-מצווה, חתונה או הוצאה הכרחית אחרת. רק בזכות הגמ"חים הרבים מסוגלות משפחות שאינן משופעות באמצעים כלכליים, להתמודד עם קשיי החיים ולעבור תקופות של מחסור.

הגמ"חים מספקים אפיק נוח ויעיל לשאיפתם של בני-אדם מן השורה לתרום לטובת הציבור והקהילה. יוזמות פרטיות כאלה הן שפיתחו את השפע העצום של הגמ"חים.

חשוב לזכור כי ניהול גמ"ח כרוך בטרדה לא-מבוטלת. אנשים פונים אל הגמ"ח בכל שעות היום והערב. ציוד רב אובד או יוצא מכלל שימוש. כדי שהגמ"ח יתפקד צריך לגייס כספים כדי להשלים חוסרים. אבל זה כל היופי שבעניין, שאין כאן מִמְסד ועבודה לפי הספר, אלא עזרה לזולת בלב שלם.

להכיר תודה

שבת פרשת משפטים, שבה מופיעה המצווה להלוות כסף בלי ריבית, היא השבת של מנהלי הגמ"חים למיניהם. זו בהחלט השעה לעודד את היוזמות הנפלאות האלה. בראש ובראשונה הציבור נקרא לתרום ברוחב-לב למען הגמ"חים. זו אחת הדרכים הנאות ביותר לקיים את מצוות הצדקה וגמילות החסדים ולהיות שותפים בעזרה לזולת שאין לשער את ערכה. הלוא חז"ל אמרו שגמילות חסדים גדולה מן הצדקה.

בה בשעה ראוי להזכיר לציבור הנעזר בגמ"חים שהתנהגותו חשובה ביותר להמשך קיומם. מי שאינם מחזירים את חובם במועד פוגעים בכלל הציבור. מי ששואלים ציוד ואינם זוכרים להשיבו, מונעים מאחרים ליהנות ממנו. התנהגות כזאת גם מסִבה עוגמת-נפש רבה למנהלי הגמ"חים, ובוודאי אין זו הכרת התודה שהם ראויים לה.

ראוי להרחיב עוד יותר את רשת הגמ"חים. הרבי מליובאוויטש קרא בשעתו לייסד קרן גמ"ח בכל בית-כנסת. אפשר לייסד גמ"חים גם במקום העבודה, ועם העזרה לזולת לקדש שם שמים ולהאהיב את התורה על הבריות.