למה אוכלים מאכלי חלב?
מנהג ישראל לאכול גבינות ומאכלי חלב בחג השבועות. אחת הסיבות לכך היא, שכאשר ניתנה לבני-ישראל התורה, ובה נצטוו על דיני הכשרות, התברר שאין להם בשר כשר, ומכיוון שהכנת בשר כשר דורשת סכיני שחיטה מיוחדים וכן יש צורך להשרות את הבשר במים ולמלחו במלח, תהליך הדורש זמן רב. לכן אכלו ביום זה מאכלי חלב.
למה נשארים ערים עד הבוקר?
משום שרבים מבני-ישראל שכבו לישון בלילה שלפני מעמד הר-סיני, ושנתם היתה מאוד נעימה ומתוקה, עד שהקדוש-ברוך-הוא היה צריך להעירם משנתם. כדי לתקן זאת אנו נוהגים להיות ערים כל הלילה ולעסוק בתורה.
מה עם הילדים?
בחג-השבועות בבוקר קוראים בבתי-הכנסת את עשרת הדברות מתוך ספר-התורה. כל הנוכחים עומדים על רגליהם ומקשיבים לקריאה. חכמינו אמרו, ששמיעת עשרת הדברות בשבועות נחשבת לנו כאילו אנו עומדים לפני הר-סיני ושומעים את עשרת הדברות מפי הקדוש-ברוך-הוא.
הרבי מליובאוויטש עורר להביא לבית הכנסת בחג השבועות, ילדים ואף טף, לשמוע את קריאת עשרת הדברות. לילדים יש מעמד מיוחד בחג השבועות בזכותם ניתנה התורה לעם-ישראל, כאשר המבוגרים התחייבו לקב"ה כי "בנינו ערבים בעדנו" – שנקיים את התורה. בעת
התורה נקשיב לקולו של הקורא בתורה ונרגיש כאילו אנו עומדים עכשיו מול הר-סיני ושומעים את עשרת הדברות מפי האלוקים.
ולקינוח….
מה עדיף:
סעודה בשרית או חלבית?
נצטווינו בתורה (דברים ט"ז) "ושמחת בחגך". חז"ל פירשו: "אין שמחה אלא בבשר". בזמן בית-המקדש הדבר היה בגדר חובה, וכיום הוא רק בגדר מצווה. מי שנמנע מסיבות שונות מלאכול
בקר, ישתדל לאכול בחג בשר עוף.
בחג-השבועות יש עניין מיוחד להראות ולבטא בגלוי את השמחה כדי להפגין שנוח ומקובל עלינו היום שניתנה בו התורה לישראל. על-כן מובן שצריך לאכול בשר בסעודת-החג.
עם זה, מנהג-ישראל לאכול מאכלי חלב בחג-השבועות (זכר ל'שתי הלחם'
שהקריבו בו – כיכר לחלב, כיכר לבשר; משום שדברי-תורה נמשלו לדבש וחלב; או כנ"ל מפני שלאחר קבלת התורה לא יכלו לאכול אלא מאכלי חלב, בשל בעיות כשרות; וכו').
ולכן יאכלו סעודה חלבית, יברכו ברכת-המזון או ברכה אחרונה, ורק בסעודה הבאה, לאחר ההמתנה של שעה כנהוג, יאכלו מאכלי בשר.
במצוות 'שמחה' בחג יש פרטים נוספים: חובה לשתות יין, כי "אין שמחה אלא ביין"; הבעל צריך לשמח את אשתו בבגדים ובתכשיטים, כפי השגת ידו; את הילדים משמחים בממתקים; וכמו-כן יש להרבות במיני מאכלים ובכל דבר המעורר שמחה.