הבזקי הפיצוצים ורעמי 'כיפת הברזל' של ירוט הטילים מעל מרכז הארץ בהחלט לא היו דבר שבשגרה, אם בכלל.

כל זה היה נכון עד לפני שנקלענו לצוק העיתים של עידן 'צוק איתן' . אך בימים האחרונים הכללים השתנו. המצב ההזוי של מדינה שלימה תחת איום טילים, והמראה הסוריאליסטי של אוטוסטרדות ומחלפים מרכזיים הנעצרים מלכת לכבודו של טיל לא קרוא ולא רצוי, נהפכו להיות חלק מהסדר יום הכללי עד שהפך כמעט לשגרה..

זהו כוחו של הרגל. דברים הכי לא הגיוניים, הנה על-ידי כוח ההרגל הם עוברים 'עיבוד מציאותי', והופכים להיות מושגים פשוטים וריאליים ביותר.

לתופעה זו של 'התרגלות' ישנם השלכות רבות בתחום ההתנהגות הפרטי של כל אחד ואחד, ובלשון חז"ל – 'עבר ושנה נעשה לו כהיתר'.

יש ולעיתים אדם מסגל לעצמו התנהגות שלילית ולא ראויה. בתחילה הוא אולי קצת הרגיש לא נוח עם עצמו, אך לאחר תירגול וחזרה על אותה פעולה, היא הופכת להיות רגילה ושגרתית ללא נקיפות מצפון או מצמוץ כל שהוא. בשלב מתקדם הוא עוד יכול לראות בה מצוה ופעולה חיובית.

'על כל פשעים תכסה אהבה'. האהבה העצמית של האדם, גורם  לעיוות שכלי המנסה לתרץ ולהכשיר את השרץ הפרטי שלו ,ולשם כך הוא יכול לעבור את כל הגבולות ההגיוניים ולשבור שיאים של טירוף.

מרובה מידה טובה ממידת פורענות. כשם שההרגל השלילי הוא הרסני ביותר, כך לעומת זאת יש את הכוח של ההרגל החיובי.

לעיתים האדם חושש משינוי אורחות חייו לטובת ערכם ורוחניות. הוא מאוד רוצה בעיקרון ,אך הקושי הכרוך בשינוי רגילות ובהחלפת אורחות ודפוסי חיים , מסנדל אותו להישאר תקוע במצב ה'בדיעבד' של ההנהגה השלילית.

כאן צריך האדם להזכיר לעצמו את העוצמה  שבאנרגיית ההרגל. 'כל ההתחלות קשות' אמנם, אך לאט לאט ההרגל נעשה טבע שני , והוא נותן את הכוח לעמוד במטלות בכבוד ואף להנות מכך..