ח"י אלול הוא קודם כל יום היסטורי. יום הולדת של שני מנהיגים דגולים בעם ישראל שיצרו שיטה וסללו דרך רוחנית בעבודת הבורא עם עומקים מיוחדים.

הראשון הוא הבעל שם טוב מייסד תנועת החסידות הכללית שנולד ביום זה בשנת תנ"ח. מאוחר יותר ביום זה בשנת תק"ה נולד רבי שניאור זלמן מליאדי מייסד חסידות חב"ד.

מעבר לאקט ההיסטורי, אישים אלו היו לא רק אנשים פרטיים אלא יצגו יצרו ופיתחו דרכים מיוחדות ומקוריות לריענון הקשר הרוחני שבין אדם לאלוקיו.

הבעל שם טוב חידד את ההבנה שיהודי לא נמדד רק ברמת האיי-קיו התורני שלו, אלא גם ובעיקר הוא נמדד עד כמה להב נשמתו האלוקי מאירה וחדורה בו דבר המתבטא באמונה פשוטה ומליאה ובחיות וחמימות בקיום כל מצוה.

רבי שניאור זלמן, בעל התניא ומייסד חסידות חב"ד, המשיך את דרכו של הבעל שום טוב. אלא שהוסיף ושידרג אותה שאין די בכך שהנשמה מאירה, אלא יש צורך שהיא תהפוך להיות חלק משולחן העבודה הבסיסי הקבוע והמובן מאליו של האדם .לשם כך אין די בהתעוררות כללית ורגעית דרך הלב היהודי שבמצב תקין ניתן תמיד לעוררו כגחלים לוחשות שעל ידי ניעור מתגלה הלהב שבהם, אלא יש צורך בהפעלת המוח ככלי קיבול ראוי שבו תאיר הנשמה על ידי שרותמים את השכל להיות ממוקד בהשגות רוחניות אלוקיות.

בעל התניא פיתח את דרכי ההבנה וההשגה, גם בעניינים שבמבט ראשוני נראים שמימיים לגמרי ולא ברי השגה במוח אנושי. הוא פיתח את הרעיונות והוריד אותם לרמה רוחנית, בה כל מוח יוכל -פחות או יותר תלוי בטיב כישרונותיו ועדינותו הרוחנית- לקלוט גם מושגים מופשטים אלו באופן שזה יהפוך להיות ברור ופשוט וחלק מאישיותו הבסיסית והמוחשית  בדיוק כמו שמושגים ועצמים גשמיים .

בצורה סימבולית יום הולדת שני מאורות גדולים אלו יצא ביום חי באלול .יש כאן יותר מרמז ששני אישים כבירים אלו הצליחו להחדיר חיות בעבודה הרוחנית של חודש אלול

חודש אלול זהו חודש של חשבון נפש בו יהודי נדרש לעמוד מול הראי ולבחון בזכוכית מגדלת את אישיותו מידותיו והתנהלותו הרוחנית בינו לבין אלוקיו ובינו לבין חברו.

תהליך זה יכול להיות מלווה בסוג תחושת אילוץ וחוסר נוחות, שכן מצד מציאותו הוא כל הענין מיותר ומעיק עליו. הוא עושה זאת מחוסר ברירה מתוך כפיית היצר הטוב שבו את נפשו הטבעית.

אך כשאדם מחובר לעבודה הרוחנית בדרך החסידות הן הכללית והן הפרטית של אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב ד הרי שכל התנהלות זאת נעשית מתוך חיות מתוך תחושה של: הנה סוף סוף אני זוכה  לעשות את הדבר המענג הזה. בדיוק כמו תענוג הקיים בכל חוויה גשמית מוחשית ונראית.

אלול הוא ראשי תיבות אני לדודי ודודי לי . תהליך זה יכול להיות בשני אופנים באווירה של לית ברירה ואילוץ, בדיוק כביקור במרפאת שיניים הבא מתוך חוסר ברירה מול ברירת המחדל של סבל הכאבים העזים. אך יכול גם להיות לגמרי אחרת : מתוך אהבה ותענוג גדול מתוך תחושה של זכיה בפיס והזדמנות חיים.

הדרך להתחברות לשיטות אלו היא על ידי לימוד תורתם והליכה באורחותיהם ומורשתם. לימוד החסידות מזרים חיים חדשים ורעננים בכל שדרת הרוחניות שבאדם והוא הופך להיות אדם חי רוחני ומואר!