כידוע, קיום מצוות נר חנוכה בצורה הטובה ביותר היא להדליק את הנרות בשמן זית.

מעבר לסיבה הטכנית ששמן הזית אורו צלול וזך לצד המשמעות של הדמיון לנרות המקדש, הרי שיש לכך משמעות סימבולית ורוחנית, שניתן לממשה בחיי היום ובמשך כל השנה כולה.

לשמן יש שני תכונות פרדוקסליות:

מצד אחד אפקט של מעורבות – השמן מפעפע בכל דבר. כששמן ניתן אל תוך מאכל או שהוא נשפך ומכתים בגד הרי שהוא חודר ונספג בתוכו בצורה פנימית, הרבה יותר מכל משקה.

לאידך גיסא השמן צף מעל כל המשקים. שזו תכונה שמסמלת נבדלות.

המשמעות המטאפורית של העניין היא שישנם שתי תכונות מנוגדות לכאורה, אך שניהם נצרכות בחיים הגשמיים והרוחניים:

מצד אחד אדם נמצא בעולם הזה הגשמי שמשדר העלם והסתר על הערכים האמתיים של החיים ובפרט אל מול הדרישות הרוחניות, ולכן עליו ליצור חייץ ודיסטנס מסוים ,מעין מחסום ש.ג. תודעתי, בו עליו לבחון כל תופעה האם היא עולה בקנה אחד עם הערכים הרוחניים שלו, או שמא היא עלולה להזיק להם. בלשון הפסוק: 'שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך'.

מצד שני תפקיד האדם עלי אדמות הוא לא להינעל בד' אמותיו ולהתעלם מהעולם אלא תכלית בריאת האדם והרעיון המבצעי האלוקי שעומד מאחורי תכנית זו היא שהאדם יברר ויזכך את העולם. נדרשת מהאדם מעורבות חברתית ורוחנית עם סביבתו ולעזור להם להתעלות מעל הסחף החיצוני הרחובי הזול והמדולל ערכית.

על האדם ליצור לעצמו מרחב מוגן פנימי שם תתפתח אישיותו העצמית עם מחשבות דיבורים ומעשים ערכיים, אך בו בזמן אין הוא משדר התנשאות יתירה אלא אוזנו וליבו פתוחים אל סביבתו לברור את ה'אוכל מן הפסולת', את ה'תבן מן הבר' ולגרום שיהיה כמה שיותר תבן מאשר בר..

אחת הסוגיות המעניינות שהערך והיכולת הנושאת הפכים הזו  באה לידי ביטוי, היא במחלוקת בין בית שמאי לבית הלל , כיצד יש לשבח את הכלה בעיני בעלה, כידוע שזו מצוה גדולה לשמח חתן וכלה וגרום להערכה הדדית ביניהם.

בית שמאי אומרים שניתן לשבח אותה רק במעלות שאכן קיימים בה בפועל. ואילו בית הלל סוברים שאף אם היא חיגרת או סומא ניתן להללה שהיא כלה נאה וחסודה.

בית הלל מנמקים זאת שעל אף שנאמר בתורה מדבר שקר תרחק ,אין בעיה לשבחה בכך שהיא נאה וחסודה.

וזאת לאור עקרון יסוד: 'לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות'. על האדם לפתח רגישות ומעורבות חברתית כך שהוא יהיה מספיק מחובר ורגיש להבין שאם החתן בחר אותה כנראה שבעיניו היא אמנם נאה וחסודה. כיון  שעניין של מראה ונוי זה לא שייך לתחום המתמטי בלבד, אלא לעולם 'הכימיה' האישית..

תובנה בסיסית זו של שאיפה לשילוב אישיות פנימית ועצמאית ולא כדג מת הנסחף עם הזרם,יחד עם כשרון של השתלבות ושליחות חברתית וערכית היא אחת מסודות ההצלחה של האנשים הגדולים !