כשפורים מסתיים, אנו מיד נזכרים בעובדה הפשוטה, שאחרי פורים מגיע- פסח. יש כאלו שרק מלשמוע את המילה פסח מתמלאים בלחץ ובמתח. ויש כאלו שהמילה פסח דווקא מכניסה בהם ריח של רעננות וניקיון ישר אל תוך הנשמה.

רובנו בוודאי נמצאים איפשהו, באמצע.

שלושים יום קודם חג הפסח, צריכים להתחיל וללמוד את הלכות החג, כך מלמדים אותנו חז"ל. כלומר, בדיוק חודש לפני, צריך להתחיל ולהתכונן! ומהי ההכנה הראשונית לחג הפסח? מהו היום השלושים שלפני הפסח?…

פורים!

פורים הוא היום הראשון שמכין אותנו אל הפסח. אך מה הקשר בעצם? הרי פורים כולו הנו יום של שמחה, ריקוד, אהבה, שפע ואחדות, ואילו פסח הוא חג של כובד ראש, ניקיונות, דקדוקים, אכילת לחם עוני… איפה נמצאת נקודת החיבור בניהם?

החיבור, כך נדמה, נמצא דווקא בגישה, בתפיסה ובהתייחסות הנפשית אל ההכנות לפסח.

בפסח, כידוע, אנו מצווים לבער את החמץ שבבית. אנו מתכוננים, מנקים ומקרצפים בחורים ובסדקים. רק שלא תישאר טיפה של חמץ. אך מעבר לחמץ הפיזי, חג הפסח מזכיר לנו – כי הגיע הזמן, פעם בשנה, לנקות, לסדר ולבער את החמץ שבנפש. פסח הוא הזמן לבטל את החמץ שבלב. לנקות את הרגשות השליליים, למגר את הקנאה או הגאווה, לנקות כעס ישן ולהכין את נפשנו לקראת חג החירות.

ודווקא חג הפורים- הוא המכין אותנו, וסולל עבורנו את השביל הטוב ביותר על מנת לנקות ולקרצף את החמץ שבלב.

פורים הוא חג עוצמתי שמחבר אותנו אל הנשמה הטהורה, אל המקום שבו הכל שלם וטוב- ואין שום חיסרון. פורים (כמו הזכרנו בחוברת…) מזכיר לנו שהכל מתנהל לטובה. גם המקרים הכי "מוזרים", הפוכים, לא ברורים או אפילו קשים- בפורים מתגלה כי הכל טוב. בפורים מתעוררת שמחה גדולה מעבר לכל מציאות חיצונית. חיבור עמוק אל הטוב שבתוכנו ובמציאות כולה.

וזהו הכוח וההכנה המרכזית שמסייעת לנו בניקיון הנפש. הכוח של הטוב. הכוח לשמוח.

אנשים רבים מתארים קושי להתחיל לנקות ולסדר. לעיתים הפחד "מה נגלה שם…". או החשש מגודל השינוי ועומס העבודה שיידרש מאתנו. ומעבר לכך, כשאנו מדברים על ניקיונה של נפש, לא פעם יש בנו קושי פנימי להרגיש את הנקודות החסרות שבתוכנו. להתחבר אל אותן מקומות חסרים, תכונות שדורשות שיפור, שינוי ותיקון. ההתבוננות בנקודות הללו לא פעם עלולה להכניס אותנו לעצבות. לתחושת של חוסר פנימי. חוסר בטחון, חוסר ערך או אולי אפילו לתחושה של חולשה כללית. מתוך כך, שלושים יום לפי הפסח- חל חג הפורים. חג המזכיר לנו:

בפנים, במהות, בעומק- אנחנו כבר נשמה טהורה ומתוקנת.

ולכן, בואו ננקה בשמחה. בואו נתקן, נשנה, נשתחרר- מתוך אמונה הטוב. אין מה ליפול לייאוש או לעצבות, כיוון שבמהות אנו כבר מתוקנים. אלא שכל עוד אנו חיים פה בעולם, יש לנו תפקיד חשוב להמשיך לשפר, לתקן ולהתמלא עוד ועוד. ובפרט לפני חג הפסח. לפני חג הגאולה, אנו מצווים לנקות את החמץ שבנפש. להתבונן בטוב ו"ברע" שתוכנו, ולחפש את הדרך הנכונה לשנות, למלא, לתקן ולהתכונן לחג החירות.

ושוב, כשאנו באים "לנקות" את הנפש, לסדר, לתקן, לעשות שינויים, להתבונן על התכונות הטובות ואלו הזקוקות דווקא לשיפור- כדאי לעשות זאת דווקא מתוך שמחה ואמונה בטוב שבתוכנו. זוהי ההכנה והתשתית לעבודת הניקיון לקראת חג החירות.

השמחה היא הכוח שמאפשר וסולל את הדרך אל הגאולה. היא המנוע המרכזי בדרך שלנו לשינוי. השמחה פותחת שערים נעולים, מאפשרת לנו לנקות במרץ, להתקדם, להתעלות ולהתכונן לחג הפסח בצורה הנכונה והטובה ביותר.

"השמחה בכוחה לשבר חומות".

האמונה בטוב השלם מעניקה כוחות גדולים להתמודד, לקרצף, לשנות ולשפר גם את החסר.
גם את החמץ שבלב.

הכנות שמחות ומועילות לכולנו, בהצלחה!