שאלה: האם נכון לשאת (או להחזיק ברכב) מזוזה כסגולה לשמירה והצלחה?

תשובה: במשנה, מסכת כלים, נמנו כמה כלים שיש להם בית קיבול, ואחד מהם "מקל שיש בו בית קיבול מזוזה". ופירש בתוספות יום טוב: "ואפשר שהיו אנשים בזמן המשנה נושאים מזוזה עמם, וחשבו זה למצווה ולשמירה להם".



העובדה שחכמים לא שללו זאת מוכיחה שמנהג זה יש לו מקום. ואכן, כמה מגדולי ישראל נהגו כך, ומהם אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש. אמנם לעניין קיום מצוות מזוזה אמרו חז"ל "תלאהּ במקל – פסולה", אבל השמירה שעל-ידי המזוזה שייכת (גם) לגוף המזוזה, מכיוון שנכתבה בכשרות לשם המצווה.



כדי לשמור על כבוד המזוזה, כשנכנסים למקומות מסויימים, או כשיש חומרים שאינם נקיים וכדומה בסביבתה, חייבים להניח אותה "כלי בתוך כלי", באופן שלפחות אחד הכיסויים אינו כזה המיוחד למזוזה.



נחלקו הפוסקים האחרונים בדבר מי שקבע מראש שאחד הכיסויים לא יהיה מיוחד למזוזה, אם נחשב ככיסוי מספיק, אף שנשאר כך בקביעות, ואולי נחשב 'בטל' לגבי המזוזה. ומסתבר שאם יחליף את אחד הכיסויים פעם בחודש, ניכר שאין זה 'כיסוי של המזוזה'.



מקורות: כלים פי"ז מט"ו, ותויו"ט שם. מנחות לב, סע"ב. שלחן מנחם ח"ה עמ' רלד. פסקי תשובות סי' מ, ס"ק ה.