אדמו"ר ה’צמח צדק’, השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, התייתם מאמו כשהיה בן שלוש שנים בלבד. הוא גדל אצל סבו הגדול, רבי שניאור זלמן מלאדי, ה’אדמו"ר הזקן’.

כשהגיע הילד לגיל ’בן חמש שנים למקרא’,  הביאו סבו, האדמו"ר הזקן, אל ה’חדר’. במה התחיל ללמוד העילוי הגדול, – שכבר בגיל 12 כתב ספרים של חידושי תורה!! – במה הוא הגה לראשונה?

כמנהג ישראל, התחיל ללמוד בחומש ויקרא. דווקא בתורת הקרבנות המסועפת והמפורטת שבחומש ויקרא, בזה הייתה הטעימה הראשונה של התורה!

מיד שהחל לקרא "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" לילד הקטן והמבורך התעוררה קושיה. מיד עם קריאת הפסוק הראשון הוא ראה דבר מוזר. אל"ף זעירא (קטנה).

מה זה? הוא שואל. מדוע המילה הראשונה של החומש, המילה ’ויקרא’, כתובה עם אות אחת קטנה – ’ויקרא’? מדוע היא מרחפת ושונה מחברותיה, שאל הנכד את הסב..

האדמו"ר הזקן התרכז וענה. שתי דמויות עם שתי אלפי"ם פגשנו בתורה. אדם הראשון ומשה. אצל אדם הראשון בפתיחת ספר דברי-הימים אנו מוצאים אל"ף גדולה, אל"ף רבתי. ובדיבור אל משה בתחילת ויקרא מצאנו אל"ף זעירא. 

אדם הראשון -המשיך הסב להסביר – היה יחיד בעולמו של ה’, יציר כפיו של ה’, אך חטאו ששורשו בגאווה הפילו מן המדרגה. לעומתו, משה רבנו, איש האלוקים היה העניו מכל אדם אשר על פני האדמה. בתחילת חומש ויקרא כולם ציפו שה’ יקרא להם, חוץ מאדם אחד, חוץ ממשה שחשב לעצמו: ’בודאי לא אלי יקרא הקב"ה’. ועל כן נכתבה אלף זעירא בעבורו, על שם שהקטין את עצמו..

דומה שהסיפור על הצמח צדק חושף כאן עומק נוסף. האדמו"ר הזקן לימד את נכדו – ודרכו לימד את כולנו -את ההבדל בין האל"ף הזעירה ובין האל"ף הגדולה, אך לא פחות מהמסר שלו חשוב התזמון. הרגע בו מתחילים ילדי ישראל ללמוד תורה לראשונה.. הדקה הראשונה ב’חדר’,  שייכת כל כולה לאל"ף הקטנה!   התורה, עומדת כולה על מידת הענווה של משה רבנו. והפתיחה של לימוד התורה לתינוקות של בית רבן מעבירה מסר מהדהד, לקטנים ולגדולים – התנאי ללימוד תורה הוא ענווה.