פעם לא היו בנקים. מה היה עושה אדם שיש לו כסף, והוא לא רוצה שהכסף סתם יעמוד, בלי לצבור רווח?

הוא היה ניגש לאחד הסוחרים בכפר, נותן לו את הכסף. הסוחר היה סוחר עם הכסף, ואת הרווחים, הוא היה חולק עם מי שנתן לו את הכסף.

בעיירה עליה אנחנו מספרים, העשיר של הכפר, "הגביר", החזיק כסף כמעט מכל משפחה בכפר. כולם היו מושקעים אצל הגביר. לכן תדמיינו איזו מכה ניחתה על הכפר כשנודע שהגביר פשט את הרגל…

כולם הפסידו!

אבל ההלם של התושבים התגבר, כשנודע להם, שזלמן, הבטלן של הכפר, משך מ"הבנק", הוציא מהסוחר את כל הכסף שלו, יום לפני פשיטת הרגל!

כולם המומים.

"איך אתה, זלמן הבטלן, היחיד, שידעת על הקשיים של הסוחר?! וגם, אם ידעת, לו היית מספר בשקט, לפחות לחברים הקרובים, שגם הם יצליחו להציל את הכסף שלהם…"

מחייך זלמן ועונה – "האמת היא שלא ידעתי. אבל אני יושב מולו בבית הכנסת בתפילה, וראיתי אותו בשבת מתפלל בכזו דבקות, בכזו כוונה. מיד הבנתי שמשהו שם מסוכן… ולכן ביום ראשון, על הבוקר, משכתי את הכסף"

– – – –

בפרשת השבוע פרשת ואתחנן מופיע הקטע החשוב והמוכר ביותר מתוך התפילה: "שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד". המשמעות של המילים היא, שאנחנו מודים שהקב"ה הוא הא-ל היחיד.

פעם זו היתה תפילה מאוד מובנת, כולם היו עובדי אלילים. אבל היום כמעט ואין עובדי אלילים, אין אנשים שמאמינים שהשמש, הירח או הפסל, בראו את העולם….

לכן מה המשמעות של התפילה הזו היום? היום לכאורה זה בכלל לא רלוונטי.

מוסבר בתורת החסידות, ששמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד, משמעותו שה’ הוא האחד והיחיד בעולם- "אין עוד מלבדו" (גם זה פסוק בפרשה). כשאנחנו מסתכלים על העולם אנחנו רואים את היקום ונפעמים.

אבל האמת היא שאין עוד מציאות נוספת מבלעדי אלוקים.

בכל שניה, הקב"ה בעצמו, נותן לעולם את הכח להתקיים, כמו שאומרים בתפילת שחרית: "ואתה מחיה את כולם", "המחדש בטובו בכל יום תמיד, מעשה בראשית". הקב"ה "מחזיק בידיים שלו" את היקום, כל שניה.

נותנים לזה משל: ניקח מסך מחשב. אנחנו רואים על המרקע תמונות רצות דמויות זזות, עולם ומלואו. רק ננתק את כבל החשמל, ובבת אחת המסך יחשיך והכל יעלם כלא היה. כך הקב"ה מחזיק את העולם.

– – – –

היות וזה לא פשוט להחדיר את זה למוח שלנו שה’ אלוקינו ה’ אחד. לכן אנחנו חוזרים על זה בתפילה שוב ושוב, כדי שהאמונה הזו תכנס לליבנו.

בנוסף לכל, לאמונה הזו יש גם דבר אדיר שהיא נותנת למאמיניה. היא מביאה רוגע.

כשאדם יודע שהקב"ה מנהל את הטבע, לא רק מנהל, אלא הוא מחזיק את העולם שימשיך להיות, כל שניה ושניה. כשאדם מתבונן בזה, הדאגות שלו יורדות!

ממה אני מודאג? ממה שיהיה בעתיד? הקב"ה הרי מנהל את העולם כרצונו. הקב"ה הוא הרי כל יכול.

בעיה היא לא באמת בעיה, היא ר"ת בורא עולם יפתור הכל.

הוא יכול לנהל את עולמו איך שהוא רוצה. אם נחדיר את האמונה הזו למוחנו, החיים שלנו יהיה הרבה יותר קלים, רגועים ומאושרים.

שבת שלום ומבורך!

הרב נח סוליש