את הדברים הבאים שמעתי מהרב יענקלה גלינסקי ע"ה:

ר' יענקלה נולד בפולין, כך שהוא ידע על מה הוא מדבר…

המשטרה בפולניה נאבקה בנגע השכרות. היתה להם סיבה טובה לזה, הגויים הפולניים היו משתכרים עד אבדן חושים מוחלט…

בפולניה אמרו: כתוב "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ": את כמויות האלכוהול ששותים כל "עמך ישראל" בפולין (ולא לשכוח שלפני המלחמה חיו שם מעל שלושה מליון יהודים…) שותה "גוי אחד בארץ"…

וכששותים כאלה כמויות לא פלא שיש תאונות דרכים בשפע…

מובן מאליו שכל נהג, גם אם הוא הסריח מאלכוהול, טען לפכחות מוחלטת…

זה היה עוד לפני עידן "הינשוף"…

אז מה הם עשו? סללו כביש קצר בתחנת המשטרה ונתנו לנהג לנסוע בו. אם הוא נסע ישר הוא עבר את המבחן… ודי נדירות היו הנסיעות הישרות…

יום אחד השוטרים עוצרים מכונית מזגזגת. הנהג יוצא מקרטע, עיניים זגוגיות, ולא מבין מה השוטרים רוצים ממנו בכלל…

הם גוררים אותו לתחנת המשטרה, מושיבים אותו ברכב על הכביש ואמורים לו סע!

"אין בעיה" הוא אומר בביטול, "אבל תיישרו קודם את הכביש!…"

                                                 ● ● ●

כולנו חוגגים את פורים "עד דלא ידע"…

מעניין, שדווקא החג שאנחנו חוגגים בשמחה הכי גדולה, שמחה ללא הגבלות (טוב, לא להיסחף מידי עם השתיה…), יש בה הגבלה שלא קיימת בחגים האחרים:

מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ"ך ששמו של הקב"ה לא מופיע בה אפילו פעם אחת. גם שם החג, "פורים, על שם הפור", הוא (הגורל) שהפיל המן, הוא עיקר הגזירה, לא מהסוף השמח, החלק של הנס…

כשננתח את הפעילות של אסתר ומרדכי כדי לסכל את הגזרה, נבין את זה.

אסתר היתה המלכה, אשתו של אחשוורוש. מרדכי, גם הוא, "יושב בשער המלך". הוא לא סתם ישב שם. הוא ישב שם כשר בממשלת אחשוורוש. כך מסופר במדרש.

ההגיון אומר, שהדבר הראשון שהם היו צריכים לעשות כדי להעביר את רוע הגזירה, היה להפעיל את הקשרים שלהם בצמרת המשטר.

אבל בפועל הם נהגו אחרת.

הדבר הראשון שהם עשו, היה: "לך כנוס את כל היהודים… וצומו עלי, ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים…". רק אחרי הצום והתשובה, הם התפנו לפגישות מדיניות…

                                          ● ● ●

אסתר ומדרכי ידעו שהגזירה היא משמים והיא לא מקרית. היא היתה אות מהבורא על הצורך לשוב בתשובה ולתקן את החטא של ההשתתפות בסעודת אחשוורוש. לכן הדבר הראשון הנכון לעשות, הוא לבטל את סיבת הגזירה, החטאים.

רק אחרי שהם ידעו שעם ישראל התעורר בתשובה, הם פנו למישור הטבעי לבטל את הגזירה בדרכים טבעיות.

זה בעצם המסר של פורים.

עם ישראל הוא לא עם ככל העמים, יהודי הוא לא כמו כל אדם רגיל בעולם. אצלנו המישור הרוחני הוא העיקר, התהליכים הטבעיים הם רק כסות לתהליכים הרוחניים, המכוונים על ידי ההשגחה העליונה.

לכן כשיש על יהודי גזירה, הוא יודע שזה הגיע משורשו הרוחני, ולכן כדי לבטל את הבעיה בדרך הנכונה, צריך לחזור בתשובה ולתקן את המעשים הלא טובים וממילא מקור הבעיה יתבטל, ולאחר מכן יהיה הרבה יותר קל לתקן אותה בדרך הטבעית.

התוכן הזה משתקף גם בשם של החג "פורים", ובזה ששמו של הקב"ה לא מוזכר במגילה.

ה'פור' של המן הרשע לא היה מקרי, הוא היה בכוונה – להביא את עם ישראל לתשובה, דבר שהוביל בסוף לנס חג פורים. בתוך הטבע מסתתרות התוכניות של בורא העולם, בדיוק כפי ששמו של הבורא וכחותיו הגלויים הסתתרו בתוך המגילה.

שנזכה עוד בחג פורים זה, שהחושך וההסתר של הגלות יתהפך ל"לילה כיום יאיר", בגאולה האמיתית והשלמה.

שבת שלום ומבורך וחג פורים שמח!

הרב נח סוליש.