עשרות חסידי חב"ד מנס ציונה השתתפו ביחד עם אלפי חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ בכינוס הארצי ה-48 של חסידי חב"ד .
הכינוס נערך התקיים בבית הכנסת 'בית מנחם' שבכפר-חב"ד, והוא שולב בסעודת מלווה-מלכה חסידית. היו אלה כמה שעות של התעלות חסידית פנימית שהטעינו את המצברים החסידיים להוסיף ביתר מרץ בפעילות הפצת המעיינות.

הכינוס השנתי של חסידי חב"ד בישראל נערך מדי שנה בכ"ף במר-חשוון, יום הולדתו של הרבי הרש"ב, האדמו"ר החמישי בשושלת נשיאי חב"ד, אשר החל את הפריצה החב"דית בהיקפים חדשים – לכל פינה בעולם.

בשעה 8:30 בערב החל קהל רב מכל רחבי הארץ להגיע אל הכינוס. אלפי החסידים הגיעו מקרוב ומרחוק. את הכינוס הנחה המנחה הוותיק, הרב נפתלי הכהן רוט העומד בראש המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד בירושלים, מהבולטים שבין אנשי החינוך בחסידות חב"ד.

בקריאת פרקו של הרבי בתהילים – פרק ק"ו – כובד יו"ר ועד כפר-חב"ד הרב בנימין ליפשיץ. יו"ר צעירי-אגודת-חב"ד ואגודת-חסידי-חב"ד הרב יוסף-יצחק אהרונוב קרא מכתב מהרבי שנשלח למשתתפי הכינוס הארצי בשנת תש"מ, בה חלה "שנת השמיטה" כבשנה זו.

רב קהילת חב"ד בנחלת הר-חב"ד ומזכיר בית דין רבני חב"ד הרב יצחק-יהודה ירוסלבסקי סיפר כי לפני 20 שנה הרבי חילק קונטרס "החלצו", והרבי אמר שהלימוד יהיה בהצלחה. "זה המסר שהרבי נותן לנו שנתחזק באחדות ובאהבת ה'", ובמיוחד כשרואים שעברו כל-כך הרבה שנים מאז ג' תמוז ועדיין לא נושענו, ובוודאי שצריכים להתחזק באחדות ובאהבת ה'".

"פרישת שלום" מ-770

אתנחתא קצרה לפרקי שירה וזמרה. מקהלת חסידי חב"ד – עשרה אברכים בעלי נגינה מחסידי חב"ד – בניצוחו של המוזיקאי החב"די ר' אלאור ולנר מראשון-לציון, הנעימו את הערב בניגודים חסידיים. סולן המקהלה היה ר' נמואל הרוש. המקהלה פוצחת במחרוזת ניגוני חב"ד כשהקהל כולו מצטרף לשירה.

הכינוס הארצי משמש מידי שנה מעמד של "קבלת פנים" לאורחים הרבים ששבו מחצרות קודשנו-770 שבניו-יורק. אל הבימה הוזמן הרב יוסף-יצחק זילברשטרום ראש ישיבת 'תומכי-תמימים' הקטנה בקריית גת. הרב זילברשטרום סיפר שבהיותו בחור, בשנת תשל"ז, היה ב'יחידות' אצל הרבי והרבי אמר לו שימסור בארץ מה שדובר בהתוועדות, וכיוון שדברי הרבי הם נצחיים ביאר הרב זילברשטרום בשיחה ההיא בה אמר הרבי כי גם כאשר יהודי עובר עבירה בשעת מעשה בתוכו פנימה הוא עושה תושבה שלימה.

הרב זילברשטרום מסר פרישת שלום מבית חיינו-770 שם שהה בחודש תשרי, ואמר שצריך להשתדל לנסוע לרבי גם כאשר יש קשיים, ובעיקר להיכנס ל'יחידות' לרבי. "קלקתנו זוהי תקנתו", נאמר בגמרא, ובשנת תשמ"ב הופסקו ה'יחידות' הפרטיות, אך דווקא עכשיו אחרי ג' תמוז כל אחד יכול להיכנס ל'יחידות' לרבי ב'אוהל' הק'.

"להקדיש חצי שעה ביום ל'מבצעים"

האורח המרכזי בכינוס היה הרב יהודה לייב גרונר, האיש ששימש מזכירו של הרבי במשך 40 שנה. הרב גרונר הזכיר כי הרבי רצה שבכל יום יתעסקו עם "מבצעים" ושגם בעלי-בתים יקדישו לפחות חצי שעה ביום לכך. הוא ציין כי פעולה אחת קטנה יכולה להשפיע על חיים שלהם וסיפר כי פעם שליח הניח תפילין ליהודי במטוס, ולאחר מספר שקות ראה כיצד הוא מסיט לצד את מנת האוכל שקיבל. כששאל לפשר הדבר, ענה היהודי: "אחרי שהנחתי תפילין אני יכול לאכול את האוכל הזה?.

עוד סיפר על יהודי קיבוצניק מישראל ששהה בשליחות מטעם המדינה בחו"ל, אחד השלוחים הציע לו להניח תפילין, אך הוא סירב בנימוס. לאחר זמן מה חזר הישראלי וביקש להניח תפילין. כששאלה אותו אשתו מדוע החליט להניח? השיב: "את רוצה שהיהודי הזה יספר בכל העולם ששליח מישראל סירב להניח תפילין"? לאחר תקופה כשהציע ליהודי אחר להניח תפילין הוא סירב והסביר: "הקיבוצניק ההוא, מניח מאז תפילין בכל יום, אני מפחד להידבק מכך כמוהו"…

רבו של כפר-חב"ד הרב מרדכי-שמואל אשכנזי נשא דברי ברכה וציין כי בימי בחרותו בשנת תשט"ז כאשר למד בישיבת "תומכי-תמימים" בלוד סיפר כי באחד הימים נודע להם כי החסיד הרה"ח ברוך דוכמן ע"ה מגיע לישראל הישר מרוסיה. הבחורים הלכו לקבל את פניו בשדה התעופה, וכאשר ירד ר' ברוך דוכמן מכבש המטוס המילים הראשונות שאמר: "די זעלבע תמימים" (=אותם תמימים). "המילים הללו חקוקות בזכרוני עד ביום ועומדות לנגד עיני כל יום", אמר הרב.

במהלך הכנס הארצי הוקרנו על מסכי הענק קטעים מתוך סרטו התיעודי של החוקר החסידי ר' יוסף-יצחק קמינצקי על ההיסטוריה של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע ופועלו למען יהודי רוסיה.

הכינוס הסתיים במחרוזת ניגונים נוספת, הקהל יצא מהכינוס בתחושת אחדות ובהחלטה נחושה להגשים את השליחות העיקרית שהטיל עלינו הרבי – להכין את העולם כולו לקבלת פני משיח צדקנו.