קהילת חב"ד נס ציונה התבשרה השבוע האחרון ב-2 בשורות טובות. לבנם של שלום וענבל עדן נקבע בשעה טובה מועד לברית המילה ביום ראשון הקרוב. לפרטים על האירוע כנסו לכאן .

במקביל, התבשרנו בשעה טובה על לידתו של תינוק חדש לשחר ולאושרת שרעבי מרחוב אליהו מרון בנס ציונה.

מה פירוש המונח "שלום זוכר"? מדוע נערך ערב "שלום זוכר" זה ביום שישי שלאחר הולדתו של כל בן שנולד במשפחה?

בערב שבת שלאחר הלידה (ולפני הברית), לאחר סעודת השבת, מנהג ישראל סבא להזמין קרובים וידידים ולציין יחד עמם במאכל, במשקה, בשירה ובדברי תורה את לידת הבן. מקובל להגיש, בין השאר, גרגירי חומוס ועדשים עגולים, כסמל לפריון ולמעגליותו של מחזור החיים. שמם העממי של גרגרי החומוס – 'ארבעס' מתקשר להבטחה האלוהית לאברהם "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כ"ב 17).

למנהג זה ניתנו מספר טעמים: האחד, סעודת הודיה על שהתינוק 'נושע ממעי אימו', כלומר – עבר את חווית הלידה בשלום, ובשבת שהיא יום השלום מתאים להודות על שלומו של הרך הנולד ועל השלום שמקווים שתביא לידתו לעולם; השני, התכנסות של דברי תורה וזמירות, כדי לכלול את התינוק בחוויה סמלית של הצטרפות רוחנית לעם ישראל לפני ההצטרפות הפיזית במעשה הברית; השלישי, אירוע לציון השלום, השמחה והזוגיות הברוכה שמביאה הלידה, על-פי המקוּוֶה, ליחסים שבין הורי התינוק;

והרביעי, מעין 'סעודת הבראה' הנהוגה בשעת אבל וגם בה אוכלים מאכלים עגולים, משום שהשמחה על הלידה כרוכה באופן סמלי גם באבל על היציאה מן הרחם החם. זאת ברוחה של אגדה תלמודית המספרת כי העובר ברחם אמו יודע את התורה כולה, ועִם הלידה טופח מלאך על שפתו ומשכיחה ממנו והוא נאלץ ללומדה מחדש במשך כל חייו (מסכת נידה, דף ל' עמוד ב', ומכאן 'שלום זכר' – שלום לזכרון). התינוק אבל על שכחה זו והציבור המשתתף עמו באבלו מתחייב לסייע לו בתהליך הלימוד וההיזכרות.

כאמור, בליל השבת, פרשת "כי תשא" יתקיים אצל שתי המשפחות מנהג "שלום זוכר". הציבור מוזמן ליטול חלק ולשמח את המשפחות במאורע החשוב.

שבת שלום!