אם עד כה התעורר לעתים חשש לבעלי הלב הרחב שרצו לתרום לבית התמחוי "ארוחה חמה" מוצרי מזון וסחורה שונה באשר לאופי חנייתם בסמוך למתחם, מעתה הבעיה נפתרה. דוד גואטה, שבזכותו תתבצע פריקה וטעינה של סחורות ביתר קלות ברחבי הארץ עבר מסע לא קל.

5 שנים לקח לדוד גואטה לגרום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כי הוא רק פרק סחורה. השופטת מיכל אגמון-גונן, קבעה אתמול כי בכל הנוגע לחניה במקומות שמיועדים לפריקת סחורות. "סביר לתת דו"ח חניה רק אם הפקח המתין לפחות 10 דקות, כדי לברר עם הנהג לאיזה צורך החנה את הרכב".

גואטה, שניהל מאבק משפטי מתיש מול עיריית ת"א, זוכה אתמול מדו"ח שנרשם לו בגין חניה שלא כחוק באיזור כיכר דיזינגוף, בחודש יולי 2003. "אני רק חניתי בצד הדרך למטרת פריקה המותרת במקום", טען והוסיף: "חניה על המדרכה שם איננה אפשרית עקב אדניות פרחים הממוקמות בשולי המדרכה".

לדיון בערעור של גואטה הגיעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הפקחית שרשמה את הדו"ח. "כל המכוניות שעומדות באיזור הכיכר בתל-אביב נראות חונות על המדרכה, ואין שום סימן שמעיד על פריקה או טעינת סחורות, ולכן על פי חוק, נרשם להן דו"ח בגין חניה המקום לא מותר", טענה.

אז כיצד ניתן להגדיר מדרכה? "כאשר מדובר באזור לצד הכביש המופרד ממנו, כך שברור שהוא מיועד להולכי רגל, הרי מדובר במדרכה", כתבה השופטת בהחלטתה. "במקרה שלפניי קיים ספק אם אכן זו מדרכה, בעקבות האבנים המשתלבות הנמצאות בהמשך הכביש ולא לרוחבו".

כאמור, השופטת בפסק דין תקדימי קבעה כי על הפקח להמתין לפחות 10 דקות ליד הרכב בכדי לבחון האם אכן האדם פורק סחורה. "במצוקת החניה הקיימת בתל-אביב, רישום דו"ח מבלי להמתין לפחות 10 דקות, מרוקן למעשה מתוכן את ההיתר לחנות לצורך פריקה וטעינה".