ב"ה ט"ו כסלו, תשל"ט ברוקלין, נ.י.

הנערה מרת…
בני ברק
ברכה ושלום:

במענה למכתבך מיום ז' כסלו, בו את כותבת אודות הרקע האקדמי שלך, כמה מאורעות בולטים בחיים שלך, ושואלת איך לנצל את הכוחות שלך במטרה למצוא את המקום הראוי לך בחיים.

בתשובה לכך, ובתור הקדמה:

יש לך את הזכות לחיות בארץ שמוכרת באופן אוניברסלי בתור "ארץ הקודש", ואת בת לעם שהתורה (שאף היא מוכרת באופן אוניברסלי בתור "הספר הקדוש") הגדירה בתור "עם קדוש".

פירוש הדבר הוא שיהודי יכול לתפקד בצורה טובה רק אם הוא חי סוג של חיים שהם בהתאמה למהות האמיתית שלו, היינו, באווירה של קדושה כפי שנקבע בתורה. רק אז יכול יהודי להיות מרוצה באמת, ושתהיה לו שלוות נפש, ולהתמודד עם כל הבעיות שעשויות להתעורר בחיים, ולמצוא את הפתרונות המתאימים עבורן. חכמינו ז"ל מציינים את ההשוואה לדג במים, ואומרים שבדיוק כשם שדג יכול לתפקד בצורה טובה רק בסביבה הטבעית המתאימה לו, במים, כך זה גם לגבי יהודי ויהודייה. אם להמשיך השוואה זו הלאה, דג בוודאי לא צריך להבין את הקשר המהותי בין הבריאות שלו והמים, ומדוע כאשר מוציאים אותו מהסביבה הטבעית שלו, הוא מרגיש תסכול, וכו'. בדומה לכך, לא חשוב שיהודי יבין באופן הגיוני כיצד ומדוע הבריאות שלו קשורה קשר הדוק בחיי יום-יום והתנהגות יום-יומית על-פי התורה והמצוות, בין אם הוא אוהב את זה ובין אם לאו, ואין שום דבר שהוא יכול לעשות כדי לשנות את התוצאות הבלתי נמנעות של החלשת קשר חיוני זה, ויהיה הגורם לחלישות זאת אשר יהיה.

מכיוון שאת כותבת שאת סטודנטית לפילוסופיה, בעלת רקע מדעי, אין כל צורך להרחיב בפנייך לגבי האמור למעלה. הייתי מוסיף רק נקודה נוספת אחת, שמבוססת על הגישה המדעית הכללית ביחס לאימות. כל המדעים שמכונים מדויקים, מבוססים על ניסויים. כדי לאמת את התוצאות של הניסויים, יש צורך לבחון אותם תחת תנאים שונים, וככל שהניסויים רבים יותר ומגוונים יותר, כך הם יותר מאמתים את התופעה הנתונה למחקר.

אם ליישם עיקרון מדעי זה ביחס לעם היהודי בתור עם, אנחנו יודעים שהוא שרד והתפתח במשך אלפי שנים תחת נסיבות ותנאים שמשתרעים מקיצוניות אחת עד האחרת, כפי שכל דף בהיסטוריה היהודית מוכיח – בעוד שעמים אחרים תחת מצבים דומים נעלמו מעל פני האדמה. אם נרצה לוודא מהו הגורם האחראי לנצחיות של העם היהודי, כפי שזה מתבטא בביטוי "עם ישראל חי", נמצא שלא טריטוריה, ואף לא שפה, לא לבוש ולא שום דבר אחר יכול להיחשב לגורם מכריע, מכיוון שכל אלה השתנו במהלך ההיסטוריה היהודית ממקום למקום ומזמן לזמן. הגורם היחיד התמידי ואשר לא השתנה לאורך ההיסטוריה היהודית הוא דרך החיים הדתית שלה, חיי היום-יום על-פי דיני התורה, כמו שמירת שבת, כשרות וכל המצוות האחרות, אשר לא השתנו מאז שהתורה ניתנה בהר סיני, ואשר יהודים היו נאמנים אליה מתוך התמסרות והתבטלות בכל הזמנים ובכל המקומות לאורך הדורות.

ויובהר בזאת: היו יחידים וקבוצות אשר סטו מהזרם הראשי של החיים היהודיים וניסו למצוא דרכים חדשות. אבל ההיסטוריה הוכיחה שאותם סוטים, במוקדם או במאוחר סיימו באחת משתי צורות: או שהם חזרו לדרך המסורתית של התורה והמצוות, או שבסופו של דבר אבדו לעמנו על ידי התבוללות בסביבות החדשות שהם בחרו להם.

לאור האמור למעלה, את צריכה קודם כל לנהל את החיים שלך על פי התורה, תורת חיים, כפי שמפורט בספר החוקים של ההתנהגות היום-יומית היהודית, דהיינו, השולחן-ערוך. בנוסף לכך שדבר זה מהווה "חובה" כשלעצמו, בהיענות לרצונו של הקב"ה, הוא יחזק את שלוות הנפש הפנימית שלך ויספק את האובייקטיביות הנחוצה על מנת לאפשר לך לראות באופן ברור את הדרך שלך בחיים, כולל הפתרון של הבעיות שאת מזכירה במכתבך.

עשויים להיות אנשים כאלה אשר, כשיבחינו באורח החיים שלך שהשתנה, ישאלו: מה יום מיומיים? ובהתחשב במצב בימינו אלה ובדורנו זה, הם עלולים אפילו לשאול את זה בצורה לגלגנית (והכי לא מדעית). אבל הדבר כבר נצפה מראש בשולחן-ערוך, שממש בסעיף הראשון של הסימן הראשון של החלק הראשון – ובמלים אחרות, בתור הקדמה לכל ארבעת החלקים של השולחן-ערוך, נקבע: "לא ייבוש מפני המלעיגים".

ייתן השם שתהיינה לך בשורות טובות לדווח עליהן, ובמיוחד כאשר אנחנו עומדים לחגוג את חנוכה, בהדלקת נרות החנוכה במספרים גדלים והולכים, דבר שמסמל את האור הטהור של התורה והמצוות בעולם שאלמלא היה כן היה חשוך – עם כל מה שחנוכה מייצג, "בימים ההם, בזמן הזה", כפי שאת בוודאי יודעת.

בברכה,

[חתימת יד קודשו של הרבי]