ביום שני השבוע הגיעו אל בית הספר לבנות "אוהלי יוסף יצחק" של נס ציונה השחקן ר' מיכאל וייגל, והכומר לשעבר, ר' בניימין קלוגר, כדי לחזק בקירבן את האמונה התמימה בבורא העולם. ר' וייגל ור' קלוגר סיפרו לתלמידות את סיפורי המהפך המרתקים שחלו בחייהם.

למי שלא מכיר, נביא כאן בקצרה את סיפורם של השניים, כדי שנחזק גם אנו את אמונתינו.

הדור הצעיר כבר מכיר היטב את דמותו, התופסת מקום נכבד בהפקות החינוכיות שהופיעו לאחרונה. פעם הוא קבצן רחוב הנוסך תקווה בלב ילדים ('לילה בגומחה'); פעם הוא פטרוב הרוסי, הנוגש בילדים יהודים חטופים ולבסוף מתגייר ('גזירת הקנטוניסטים'); ופעם הוא פשוט 'חבר אמיתי'. המשותף לכל ההפקות הללו הוא יכולת משחק כובשת ומשכנעת.

זהו ר' מיכאל וייגל, לשעבר שחקן מוכשר ומבטיח בתאטרון 'הבימה' ובסדרה טלוויזיונית פופולרית. לפני שנים אחדות הניח מאחורי גבו את הזוהר והתהילה ופנה לחיי תורה ומצוות. כיום הוא אברך נשוי, חסיד חב"ד, המקדיש את רוב יומו ללימוד תורה, ובמקביל רותם את כישרונו להפקות של יהדות ויראת- שמים.

מיכאל גדל כ'ילד טוב רמת-השרון'. אביו, הד"ר קורט (צבי-יוסף) וייגל ז"ל, אורתופד בכיר, נולד באוסטריה ועמד בראש אגודת הסטודנטים בווינה. אמו, הנקה (חנה), נולדה בפולין, הוברחה בגיל שתים-עשרה אל מחוץ לגטו טרזיינשטט, ובמסע מסמר-שיער הצליחה לחצות את הרי הקרפטים ולהינצל.

בילדותו נמשך מיכאל לשני תחומים שונים – טבע ותאטרון. בחטיבת-הביניים למד בכיתת טבע, ואף שימש זמן-מה צפר של רשות שמורות הטבע. בתיכון פנה למגמת תאטרון. גם בשירותו הצבאי שיחק בתאטרון צה"ל. לאחר מכן למד משחק ב'ניסן נתיב', והקריירה הבימתית שלו החלה לנסוק.

"האווירה בבית הייתה מאוד יהודית, אף כי לא-דתית", מספר מיכאל. "אבא לימד אותי להיות יהודי גאה. אימא נהגה להדליק נרות בכל ערב שבת וחג. היא גם לימדה אותי לקרוא קריאת-שמע".

המפנה בחייו אירע במהלך תחקיר לקראת העלאתה של הצגה ב'הבימה' ושמה 'מלחמת אחים'. ההצגה עסקה בקנאות דתית בימי הבית השני, והשלכותיה לימינו. מיכאל נדרש להיכנס לדמותו של אחד הקנאים, ובהדרגה חש שהנחישות היהודית, הנובעת מאמונה עמוקה בצדקת הדרך, מחלחלת לקרבו.

כאשר ישב 'שבעה' על אביו, הביא לו חבר (לא-דתי) שולחן-ערוך והפנה אותו לדיני אבלות. "עד אז לא ידעתי ששולחן-ערוך הוא בכלל שם של ספר", מחייך מיכאל. "התחלתי לקרוא, והרגשתי שאני חייב לשוחח עם רב, דבר שלא עשיתי מימיי". כך הגיע לבית-חב"ד בתל-אביב, ופגש את הרב יוסף גרליצקי. הפגישות נמשכו והקשר עם היהדות העמיק.

מיכאל חש שהוא ממלא עכשיו סוג של צוואה, שהותירה לו אמו, כשהלכה לעולמה. "היא קיבלה בהבנה את חזרתי בתשובה, אבל ציערה אותה העובדה שכישרון המשחק שלי הולך לאיבוד. אמרתי לה, ששום דבר שברא הקב"ה אינו הולך לאיבוד. עכשיו הגיע הזמן. זה תענוג עילאי לעבוד עם חומר יהודי אמיתי", הוא אומר וניצוץ בעיניו.

מעניין, שבסדרה הטלוויזיונית שבה השתתף נכללה סצנה של מפגש עם צעיר חב"די ברחובות נפאל. החב"דניק מציע לו לחזור בתשובה: "תאמין, תאמין, אתה חייב להאמין, יש אלוקים בשמים". מיכאל שואל אותו: "ואתה מאמין?". הוא עונה: "כן, בוודאי!". "טוב מאוד", אומר לו מיכאל ומסתלק לדרכו. אבל האמונה הדביקה גם אותו.

ר' בנימין קלוגר נולד לאחת המשפחות האריסטוקרטיות בצרפת והיה למיסיונר ששכנע יהודים להצטרף לנצרות. אבל יום אחד החליט שעליו לעבור לדת אחרת, ואחרי שיטוט בנבכי האיסלאם בחר ביהדות, התגייר ועלה לישראל.

וכך, לאחר שנטש את הנצרות וויתר על האיסלאם, בחר קלוגר ביהדות. לדבריו, "התחלתי ללמוד יהדות בצרפת ואז הגעתי לישראל כדי להתחזק עוד יותר‭."‬ כיום הוא פעיל בארגון יד לאחים ומספר את סיפורו ברחבי הארץ. "אם בעבר רצו שאשכנע יהודים להתנצר, היום זה הפוך. מבחינתי, הגעתי למקום הנכון ביותר עבורי‭,"‬ הוא אומר.