היום השביעי של חג הסוכות. ביום זה מקיפים את הבימה בבית הכנסת שבע פעמים. בשעת ההקפות אומרים "הושענות" ומכאן שמו "הושענה רבה".

מקור השם "הושענא", "הושענות", הוא ארמי – קול איוושת נענוע הלולב או הערבה או כל ענף עץ נקרא "שענון", שכן תירגם יונתן בישעיה נה, יב "וכל עצי השדה ימחאו כף" – "וכל אילני חקלא ישענון בענפיהון". על שם כך נקראו הפיוטים של כל יום "הושענות", שנועדו לאמירה בעת הנענוע ושמיעת איוושת העלים של ענפי הצמח שבידיהם.

מקור המנהג בעבודת המקדש. בחג הסוכות – שבו נידונין על המים – היו נוטלים ענפי ערבה ומקיפים את המזבח ואומרים: "אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא" (תהילים קיח, כה). בכל יום היו מקיפים פעם אחת וביום השביעי ז' פעמים. במקדש נטלו ערבה ביום זה אפילו חל בשבת

. מנהג הנביאים היה לחבוט ביום השביעי את הערבה לאחר נטילתה. ואכן מכונה יום זה במקורות "יום חיבוט ערבה", ומכאן מנהגנו ליטול חמש ערבות ולחבוט אותן בסוף אמירת ה"הושענות" (ומכאן קיבלו ערבות אלה את הכינוי "הושענות").

לבית חב"ד הגיעו ערבות כשרות וניתן להשיגם בשעות התפילה.