אחד העקרונות המרכזיים שעליהם מיוסדת שיטת חסידות חב"ד, מנוסח על-ידי בעל התניא בספרו: "המוח שליט על הלב בתולדתו וטבע יצירתו". כלומר, מעצם בריאתו של האדם טבועה בו היכולת להשליט את המוח על הלב, ומכיוון שיש בו יכולת זו, עליו להתנהג כך.

מכאן נובעת מסקנה, שכאשר יש צורך לשנות ולתקן את המידות ואת הרגשות השונים, המפתח לכך נמצא במוח. כאשר המוח מבין מהי הדרך הנכונה, יש ביכולתו להנחיל הבנה זו גם ללב ולכוון את הרגשות השונים. מוסבר בתורת החסידות שהשליטה של המוח על הלב צריכה להיות בשתי בחינות:

1. שהמידות יהיו על-פי השכל ולא מידות טבעיות בלבד.
2. שהשכל יעורר את המידות הראויות, גם אם מלכתחילה לא היו בלב מידות כאלה כלל.

להקים גשר

כ"ק אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש נסע פעם לווינה, להיבדק אצל אחד מגדולי הפרופסורים. לצורך קביעת האבחנה היה הפרופסור צריך לדעת את סדר-יומו ואת עיסוקו של הרבי. כששמע שהוא עוסק בחסידות, שאלו למהותה של תורה זו. השיבו הרבי: "תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לומר ללב מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם את מה שהמוח מבין".

התפעל הפרופסור ושאל: "איך עושים זאת, והרי המוח והלב שני עולמות נפרדים הם וים גדול מפריד ביניהם". ענה הרבי: "זו אכן העבודה של החסידות, להקים גשר בין שני חלקי-
עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון, באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב".

עם פרוץ השואה, כשהחלו להגיע לארה"ב הידיעות על חורבן יהדות אירופה, פתח הרבי הקודם – כ"ק אדמו"ר הריי"ץ במאמץ להזעיק את העולם להצלת היהודים. בסעודת פורים ת"ש, שבה שפך את מר-ליבו על המתרחש באירופה הבוערת, ראה כאילו צורך להתנצל על שהוא מבטא את סערת רגשותיו ואינו משליט מוח על הלב. וכך אמר:

"אמת, מוח שליט על הלב. תורת החסידות מלמדת כיצד להביא לידי כך, שהשכל שבמוח ישלוט לא רק על המידות שבלב, שיהיו מידות שעל-פי השכל, אלא שהשכל שבמוח יסתיר את סערת הרגשות הפנימית. דרכי החסידות מלמדות כיצד לנצל בעבודת-ה' בדרך הטובה ביותר את השליטה של המוח על הלב. אבל המוח שליט רק על הלב, לא על עצם הנפש. עצם הנפש אינו מניח שיכסו עליו. זעקת עצם הנפש מתפרצת מתחת לכל כיסוי… עצם הנפש שלי זועקת עכשיו אליכם ואל כולם: הצילו! הצילו!".

התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות