לזכר מה חוגגים את חנוכה?

בימי בית-המקדש השני גזר אנטיוכוס מלך יון, ששלט באותו זמן בארץ-ישראל, גזירות שמד רוחניות על העם היהודי. מטרתו היתה לנתק את העם משורשו ומשענתו, להוציא את ה"רוח" ממפרשיו ובכך למעשה להחליש את כוחו ואמונתו כשבסופו של דבר יבלע העם היהודי בין כל העמים. טובות הנאה רבות הובטחו למצטרפים החדשים לטקסי התרבות היונית ורבים נמנו בין אותם "מתיוונים".

מול כוונותיה הזדוניות של מלכות יון האדירה קמו מתיתיהו וחמשת בניו מכפר מודיעין ובסיסמת "מי לה' אלי!" הניפו את נס המרד בשלטון היוני ותרבותו האלילית. קראו להם חשמונאים או מכבים, על שם ראשי התיבות של הפסוק שחרטו על דגלם ; "מי כמוך באלים ה' (שם ה' מתחיל באות י). הנס המופלא אירע והמעטים גברו על הרבים, החלשים ניצחו את הגיבורים והיונים סולקו מן הארץ.

החשמונאים נכנסו להיכל המקדש שטומא בידי היונים. היה זה ביום כ"ה בכסלו ולציון תאריך זה נקרא חג הניצחון חנו-כ"ה. לכן מתחיל חג החנוכה מכ"ה בכסלו ונמשך שמונה ימים, עד לב' טבת .

מדוע שמונה ימים?

כשנכנסו החשמונאים למקדש וטיהרו אותו נוכחו לדעת כי על מנת להתחיל בעבודת הקודש חייבים למצוא שמן טהור שלא נטמא על ידי היונים כדי להדליק את מנורת המקדש. לשמחתם מצאו כד שמן קטן שהרשעים לא נגעו בו אך הכמות שבו היתה אמורה להספיק רק ליום אחד בלבד. ואז אירע נס נוסף והשמן שבכד הספיק לשמונה ימים עד שהביאו שמן חדש וטהור.

הדלקת נרות חנוכה

כדי לפרסם את דבר הנס הגדול שנעשה לנו אנו מדליקים נרות בכל אחד מערבי החג בפתחי הבית או חלונותיו. מצוה מן המובחר להדליק את החנוכיה בשמן זית בו אירע נס השמן אך גם נרות ושמנים אחרים כשרים. בלילה הראשון מדליקים נר אחד, בשני שנים, וכך בכל יום מוסיפים עוד נר אחד. את הנרות מדליקים עם צאת הכוכבים וזריזים מקדימים ומדליקים עם שקיעת החמה. על הנרות לדלוק לפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. את הנרות אנו מניחים לימיננו ומדליקים בנר מיוהד הקרוי "שמש". תחילה מדליקים את הנר השמאלי החדש שנוסף היום. לפני ההדלקה מברכים :

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להדליק נר של חנוכה".

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה."

בפעם הראשונה שמדליקים מוסיפים את ברכת "שהחיינו".

תפילות מיוחדות

בכל אחד משמונת ימי החנוכה אנו קוראים "הלל שלם" לאחר תפילת העמידה של שחרית. כמו כן אנו מוסיפים בכל שלוש תפילות העמידה (שחרית, מנחה וערבית) ובברכת המזון את תפילת "על הניסים" המבטאת את מהותו של החג. כמו כן קוראים בכל יום קריאה מיוחדת בתורה.

מנהגי חנוכה

מאכלים מטוגנים בשמן – אכילת סופגניות או לביבות המטוגנות בשמן הם זכר לנס פך השמן.

דמי חנוכה– נס הנוכה פתח מחדש את הדרך ללמוד תורה בחופשיות וללא פחד. לכן נוהגים לתת לילדים מעות כדי לעודדם ללמוד. בכלל חנוכה הוא מלשון חינוך ולכן מחנכים את הילדים בקיום מצוות הצדקה בדמי חנוכה שקיבלו, ויש שנוהגים לחנכם אף בהדלקת נרות חנוכה בפתח חדריהם.

סביבונים – על אף שהיונים אסרו באיסור חמור על היהודים ללמוד תורה היו ילדי ישראל לומדים בהחבא תוך כדי מסירות נפש. כשהיו שומעים את צעדיהם של היונים היו מסתירים את ספרי הלימוד ומשחקים בסביבונים.