הכנות רבות נעשו לקראת ה-23 ביוני 1941 – כ"ח סיון בשנת תש"א – יום בואו של הרבי לארצות הברית, אותם הגדיר הרבי הקודם: כך מתכוננים לקראת ביאת המשיח. יום זה – בו הגיע הרבי ל"חצי כדור התחתון" שבו "מתן תורה לא היה בגלוי" והחל לבררו – הוא ציון דרך משמעותי בדרך לגאולת עם ישראל. הרבי והרבנית חיה מושקא הגיעו לארצות הברית לאחר שעזבו את אירופה הבוערת על ידי הנאצים.

מבצע ההצלה הזה של הרבי וזוגתו, התנהל על-ידי חמיו של הרבי, אדמו"ר הריי"צ, שהפעיל את כל קשריו במטרה לחלץ מאירופה הכבושה את מי שיהיה למנהיגה הבא של יהדות העולם.

חשיבות היום

חסידים לא ייחסו חשיבות מיוחדת ליום ההצלה. רק בשנת תשי"ז – 1957, כאשר נרשמה הביוגרפיה של הרבי בהקדמת לוח היום יום, צויין כי הרבי הגיע לניו יורק בחודש סיון תש"א, אך גם אז, טרם נכתב התאריך המדוייק. רק עם פרסום סדרת האגרות קודש אדמו"ר הריי"צ בשנת תשמ"ג, נודע בציבור כי כ"ח סיון הוא היום בו הגיע הרבי לניו-יורק.

שלוש שנים חלפו, עד שחלחלה ההכרה שיש לציין יום זה ליום של התוועדות.

בשנת תשמ"ו – 1986, במוצאי שבת פרשת שלח, התקיימה לראשונה ב-‏770 התוועדות רבתי-רשמית לרגל יום כ"ח בסיון. בהתוועדות שקיים הרבי באותו יום, התבטא הרבי כי בעקבות גאולת הרבי הקודם – הריי"צ (מהכלא הרוסי, בו ישב על הפצת והחזקת היהדות) בי"ב-י"ג תמוז, נתאפשר בואו ל"חצי כדור התחתון" ואז התווסף ביתר שאר וביתר עוז בהפצת המעיינות חוצה:

"וענין זה נתגלה גם ביום כ"ח סיון כמה שנים לאחרי זה שאז התחילה תנופה חדשה בהעבודה דהפצת המעינות חוצה".

באותה התוועדות נתן הרבי בקבוק משקה לרב מאיר הארליג עבור ההתוועדות שהייתה אמורה להתקיים בערב, דבר שנתן אישור רישמי לשמחה הגדולה. בנוכחות הרבי הודיע הרב הארליג כי לרגל בא כ"ק אדמו"ר שליט"א לארצות הברית, תתקיים התוועדות חסידים. הרבי קטע את דבריו כשחיוך רחב התפשט על פניו בהוסיפו: "איש וביתו".

מאז, מדי שנה, מציינים אנ"ש חסידי חב"ד בכל רחבי תבל את יום כ"ח סיון כיום טוב, יום סגולה לקבלת החלטות טובות בנושא הגברת הפעילות להפצת המעיינות.

משנת תשמ"ח – 1988, הרבי אף הגיה מאמרי חסידות במיוחד לרגל כ"ח סיון.

בשנת תשמ"ט – 1989 התבטא הרבי שיום זה "כבר נקבע על ידי רבים מישראל ליום התוועדות וקבלת החלטות טובות בכל הפעולות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה, וכבר ראו התוצאות מהתוועדויות אלה במעשה בפועל במשך יותר משלוש שני חזקה".

השיא היה ללא ספק בשנת תנש"א – 1991, בה מלאו יובל שנים להצלה המופלאה.

כבר לקראת שבת כ"ו בסיון, החלו להגיע אורחים רבים ל-‏770 כדי לחגוג את כ"ח סיון במחיצת הרבי. מבעוד מועד נתלה על הקיר המערבי של בית המדרש שלט מאיר עיניים על עניינו של היום הבהיר כ"ח סיון. בהתוועדות השבת הזכיר הרבי פעמים רבות את נושא ההודאה על יציאה מבית האסורים ואיחל שבקרוב יהיו כל בני ישראל בני חורין, וכשתבוא הגאולה בודאי יביאו ריבוי עצום של קרבנות תודה.

למחרת – יום ראשון כ"ז סיון, לפני תפילת שחרית הוציא הרבי מחדרו קובץ שנכנס אליו לעיונו, בשם 'קובץ כ"ח סיון – יובל שנים'.

אירועים אלו שנוהלו על ידי הרבי בעצמו, הפכו את כ"ח סיון לחג גאולה רשמי לכל חסידי חב"ד ברחבי תבל, החוגגים את היום בשמחה רבה, את הניסים שעשה ה' עם הרבי ו"ביתו".