הרבי מליובאוויטש ידוע באהבת-ישראל העצומה שלו ובזהירותו שלא לפגוע חלילה ביהודי. מסיבה זו שלל הקמה של ישיבות מיוחדות לבעלי-תשובה, שכן הרמב"ם פוסק, שאסור לומר לבעל-תשובה "זכור מעשיך הראשונים", ואילו ישיבה כזאת מכריזה שתלמידיה לא שמרו בעבר תורה ומצוות.

פעם אחת הגיעה קבוצה של שמונה-עשר אסירים יהודים, שבאה לעשות את השבת בחצר הרבי. יוזם הביקור היה הרב שלום-דובער ליפסקר, שפעל רבות עם האסירים היהודים בארה"ב. לפני ההתוועדות ביקש הרבי ממזכירו למסור לרב ליפסקר, כי שלא כמנהגו, הפעם לא יחלק לאורחים ’לחיים’, כי יש שאלה אם מותר להצביע על אסיר בציבור, כדי שלא לביישו.