מעריב דיווח אמש (שני) במהדורה האינטרנטית שלו כי חייהם של תושבי שכונת "רחובות ההולנדית" הסמוכה לנס ציונה הפכו לבלתי נסבלים מאז שגורמים לא חוקיים השתלטו על גבעת כורכר מרשימה בשכונה, והפכו אותה לאתר להשלכת פסולת בניין בלתי חוקי, אשר מזהם את הקרקע והמים, מלכלך את השכונה ומוריד את ערך הדירות.
האתר מדווח כי הפעילות העבריינית אל מול עיניהם של תושבים זועמים, ובידיעתם של העירייה והמשרד להגנת הסביבה. אולם, גם לאחר שהוצא צו בית משפט המחייב את העירייה לשים סוף לפעילות הבלתי חוקית במקום, הפעילות העבריינית נמשכת במלוא המרץ. תושבי השכונה לא מתכוונים לוותר, והם מאיימים להגיע עד בג"ץ.
"בשנים האחרונות, באזורים הפתוחים ממערב לרחובות ההולנדית, באזור גבעות הכורכר והכביש המחבר לכפר גבירול, שוררת אווירה קשה של מערב פרוע, הכוללת השלכת פסולת בניין", סיפר רועי תושב השכונה לאתר.
"מדובר בשאריות בטון, ברזל ולכלוך רב, הגורמים נזק סביבתי קשה לשכונה. בנוסף להשלכת הפסולת המתבצעת באופן בלתי חוקי בעליל, השתלטה קבוצת עבריינים על האזור, והחלה בבנייה בלתי חוקית בשטח האתר. אותה קבוצת עבריינים החלה להעמיד קרוונים, מכולות ופחונים, מכל הבא ליד, דבר המשווה למקום מראה של מחנה פליטים ולא שכונת מגורים יפה, כפי שהיה בעבר".
עוד מוסיף רועי כי "על הגבעה בסמוך לבריכת המים בין כפר גבירול לרחובות ההולנדית קיים מתחם לא חוקי מגודר כולל שערים ומצלמות אבטחה. המתחם כולל מבנים זמניים, בעלי מתחם זה חופרים בורות ומאפשרים שפיכת פסולת, תמורת תשלום אשר נכנס לכיסם הפרטי, כמובן.
"דרישת התשלום מתבצעת גם בשטח של העירייה, אשר עומד ריק ומגודר חלקית. ממתחם זה יוצאים רוכבי טרקטורונים בשעות הלילה המאוחרות ומשתוללים על כבישי השכונה ומפריעים למנוחת התושבים".
"פנינו בעבר בעניין לשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, למשטרה הירוקה, לעמותת אדם טבע ודין, לעיריית רחובות, למוקד ולפיקוח העירוני, פעמים רבות. אך בפועל דבר לא נעשה על מנת לשים סוף לסבל המתמשך של התושבים בשכונה וסגירת אתר פסולת הבניין הבלתי חוקי, שגדל בכל יום במקום", מסביר רועי.
"בעבר צילמנו בכל יום את הנעשה באתר הפסולת הבלתי חוקי, הראנו ממצאים שבהם ניתן להבחין בבירור כי משאיות מגיעות בכל שעות היום עם פסולת בניין ומשליכות לתוך האת שבעבר היה גבעת כורכר יפה להנאת התושבים. אי אפשר לתאר בכלל את הפגיעה החמורה בסביבה ובנוף של תושבי השכונה. מדובר בזיהום מי תהום והשלכת חומרים רעילים ללא כל פיקוח. פגיעה נוספת היא ירידה בערך הדירות של תושבי השכונה. ישנן לפחות מאה וחמישים דירות שהנוף הנשקף מחלונן הוא של אתר פסולת, וישנו לכלוך רב שמצטבר בסביבה".
עד כה, הגורם היחידי שלקח על עצמו ברצינות לטפל בתלונות התושבים, הוא עמותת אדם טבע ודין, שאנשיה הגיעו לבחון את השטח בו מתנהלת הפעילות הבלתי חוקית והמזהמת.
לאחר שביקרו במקום, החליטו בעמותה לפני כשנתיים, להגיש תביעה לבית המשפט כנגד עיריית רחובות, המשרד לאיכות הסביבה ומנהל מקרקעי ישראל, בטענה כי הרשויות אינן עושות דבר על מנת למנוע את הפגיעה בשטח הכורכר ואת הפעילות הבלתי חוקית המתבצעת במקום.
עיריית רחובות, שלא הייתה מעוניינת בהמשך התנהלות המשפט שנגדה, הסכימה להסכם פשרה בין הצדדים, בו היא מתחייבת לקחת אחריות על שטח אתר הפסולת הבלתי חוקי בשכונת רחובות ההולנדית.
"על פי הסכם הפשרה, העירייה מודה כי השטח המדובר הינו בבעלות מנהל מקרקעי ישראל, וכי לשטח פלש אלמוני אשר הקים שם אתר פסולת פיראטי, ומאפשר כניסתן של משאיות השופכות פסולת בנייה במתחם", מסבירים באדם טבע ודין.
עוד הם מוסיפים כי "הוסכם על הצדדים, כי העירייה, ביחד עם גורמים נוספים ביניהם מנהל מקרקעי ישראל והמשרד לאיכות הסביבה, תהיה אחראית על פי דין לפעול לניקוי השטח ולסילוק אתר הפסולת, זאת מאחר והשטח ואתר הפסולת הפיראטי מצויים בתחומה המוניציפאלי".
כמו כן, במסגרת ההסכם שנחתם כזכור לפני זמן רב, "העירייה מצהירה כי תפעל בכדי לסייע לכל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המשרד לאיכות הסביבה ומנהל מקרקעי ישראל, כדי להביא לפינוי בפועל של הפולש לשטח. וכי לאחר פינוי הפולש תפעל, תוך זמן סביר, לתיאום אופן ניקוי השטח, יחד עם המשרד לאיכות הסביבה ומנהל מקרקעי ישראל".
אולם מצבה העגום עדיין של השכונה מעיד כי שככל שהדבר נוגע לעיריית רחובות – מילים לחוד ומעשים לחוד.
"לצערי הרב, מאז הסכם הפשרה שנחתם בין העירייה לעמותת אדם טבע ודין, העירייה התחמקה בכל דרך אפשרית מטיפול וניקיון שטח האתר, שהשתלטו עליו הגורמים העבריינים", מספר רועי.
"מהרגע שהסתיים המשפט, העירייה התנערה מהאחריות, ונתנה לנו התושבים לסבול את הלכלוך ואת הרעש. שנתיים עברו מאז הסכם הפשרה שנחתם, ועדיין לא פינו את השטח, לא דאגו לנקות אותו, ובטח שלא דאגו לרווחת תושבי שכונת רחובות ההולנדית, כפי שהתחייבו במסגרת ההסכם".
האתר מביא גם את תגובת העירייה "במסגרת הסכם הפשרה בין הצדדים, הובהר כי המקרקעין בבעלות מינהל מקרקעי ישראל, וכי עד לפינוי הפולש מהקרקע, אין כל אפשרות מעשית לפנוי אתר הפסולת הפיראטי. המינהל טרם פינה את הפולש. כאמור, במסגרת ההסכם פעלה העירייה ופינתה עשרות משאיות של פסולת שהצטברה באזור, בעלויות של מאות אלפי שקלים".