ספר לנו קצת על מצב מוסדות החינוך בעיר נכון להיום.

"מוסדות חינוך חב"ד בעיר עברו פיתוח מואץ בשנים האחרונות. לפני 6 שנים פעלו בעיר – מעון וגן לגילאי 3-4 בלבד. כיום פועלים בעיר מעון לגיל הרך מגיל 3 חודשים, עם קרוב ל 50 ילדים כן ירבו, גנים מעורבים לבנים ובנות לגילאי 3, וגן נוסף לגילאי חובה/טרום חובה, ובשנה שעברה פתחנו את מסלול החינוך לבנים, שכולל היום גן לגילאי 3, וגן לגילאי חובה/טרום חובה עם למעלה מ 30 ילדים. בשלוש שנים האחרונות פתחנו בכל שנה גן חדש, והתוצאות ברוכות ב"ה. כיום לומדים במוסדות החינוך לגיל הרך למעלה ממאה ילדים כן ירבו, ובנוסף צריך כמובן להוסיף את הבנות שלומדות בבית ספר לבנות בעיר-למעלה מ 450 בנות כן ירבו."

מה לדעתך הגורמים לגידול המואץ במספר הילדים ובהיקף הגנים בעיר שלא מוגדרת כעיר דתית במיוחד?

 "אני חושב שיש מספר גורמים שתרמו לכך. החשוב מכולם לדעתי הוא שהצלחנו ליצור מערכת חינוך עם תחושה של משפחה, תחושה של שליחות. הצוות החינוכי מרגיש שותף מלא לעשיה החינוכית, ומרגיש את הזכות לקחת חלק במפעל החינוך של הרבי בעיר. הצלחנו לאסוף צוות מיוחד ומסור, והילדים וההורים מרגישים את זה. במעון שלנו לדוגמא, יש צוות של 9 עובדות, כשנכנסים למקום מרגישים את האחדות והאחווה במקום. המעון מהווה  "שער הכניסה" העיקרי למוסדות החינוך שלנו. הרבה משפחות לא דתיות (ולפעמים לא דתיות בכלל…) שומעות על המעון האיכותי והצוות המיוחד, ולא מרתיע אותן להכניס את הילדים למסגרת דתית. חלק גדול מאוד מהם מתחבר  וממשיך וממשיך, לפעמים עד כתה א', ולפעמים-אצל הבנות ממשיך לבית ספר ועד לכתה ח' ואולי למעלה מכך… "

מיהו באמת קהל היעד שלנו במוסדות החינוך, איזה חתך אוכלוסיה מגיע?

"בשנים האחרונות בעקבות השקעה יחסית גדולה הן בציוד והן במבנים, הציבור שמגיע לגנים כולל את כל גווני האוכלוסיה כולל האוכלוסיה שברמה הכלכלית הגבוהה יותר בעיר, מה שלא היה בעבר. כיום מגיע ציבור מאוד מגוון מבחינה דתית. יש הורים שמגיעים למעון, שאין להם שום זיקה בגלוי לתורה ומצוות. אוכלוסיה זו מגיעה בדרך כלל למעון כדי למצוא מטפלות שאפשר לסמוך עליהן… כמו כן מגיע ציבור מסורתי וכיפות סרוגות, וכמובן המשפחות החב"דיות המתגוררות בעיר. בגני הבנים מגיע ציבור דתי יותר, עם יותר מוכנות שהתכנים יחדרו הבייתה. אנחנו כמובן פונים לכל סוגי האוכלוסיה בעיר, ובאמת בשנים האחרונות הציבור הרחב יותר מגיע. יש כיום משפחות מכל המעמדות ומכל העדות ".

מה החזון שלך לשנים הקרובות? איך היית רוצה לראות את מוסדות החינוך בעוד מספר שנים קדימה?

"אחת הבעיות המרכזיות שעומדות בפנינו כיום הוא ריבוי המבנים אותם אנו משכירים בכסף מלא. אנו מוציאים הון עתק מדי חודש לתשלום שכר דירה וארנונה, מה ששואב מאיתנו משאבים אדירים. אני חייב לציין בנקודה הזאת את הרב שגיא, שמעניק גב כלכלי להתפתחות מוסדות החינוך. עקב הפיתוח המואץ בשנים האחרונות, נדרשנו להשקעות גדולות מאוד, ובנוסף אנו פועלים בעיר לא דתית, כך שלא תמיד הגנים מלאים עד אפס מקום- עקב כך המעמסה הכלכלית היא מאוד מאוד גדולה. הרב שגיא, רואה במוסדות החינוך כחלק מרכזי מאוד בשליחות שלו בעיר, והוא מפנה משאבים גדולים מאוד מדי חודש על מנת לחזק ולקדם את הגנים. לכן, אני חושב שכיום הנקודה החשובה ביותר עבורנו היא למצוא דרך להגיע לבניה של מבנים שיאכלסו את מוסדות החינוך, ובמקום להוציא כסף מדי חודש לשכר דירה נוכל להפנות את הכספים לפיתוח והשקעה בילדים. אין ספק שזה כרגע הקושי הגדול ביותר בדרך להתפתחות עתידית."

האם יש בשורות בנושא?

"כיום מתארגנת קבוצה של הורים שייצגו את הורי הגנים, על מנת לפעול לקבלת שטח מהעירייה שבו נוכל להתמסד ולהעניק יותר לילדים. קבוצת ההורים פנתה כבר לראש העיר, וכיום ישנה נכונות חיובית מצידו למצוא פתרון בנושא. ראש העיר מזהה שישנה אוכלוסיה שמעוניינים בחינוך יהודי שורשי שאותו אנו מעניקים, אני באופן אישי חושב שהוא גם מזדהה עם הצורך הזה של חיזוק השורשים היהודים בציבור הרחב, ולכן אני מאוד מקווה שנוכל ביחד למצוא פתרון בטווח הקרוב."

 רצינו לשמוע ממך קצת פרטים על הכוונה לפתוח כתה א' לבנים בשנה הקרובה.

"מסתבר שב"ה בנס-ציונה ישנו ציבור גדל והולך, המעוניין שהבנים ילמדו במסגרת נפרדת על טהרת הקודש. הציבור מאוד מגוון. מחב"דניקים המתגוררים בעיר, דרך ציבור דתי לגווניו, ועד הורים מסורתיים שרוצים לראות את הילד ממשיך בדרך אבות, עם הציצית והכיפה הברכות וכל השאר."

מה מייחד את החי'ידר בעיר?

 "קודם כל, הצוות שלנו בכל הגנים ובפרט בחיידר-פועל מתוך תחושת שליחות של הרבי מליובאוויטש לחינוך ילדי ישראל על טהרת הקודש. בנוסף, בשונה מחיידרים אחרים שילבנו בחי'ידר בנוסף למלמדים, גם גננת מקצועית. הילדים מקבלים צוות מאוד מקצועי, ומאוד חסידי. האוירה בגן ספוגה בקדושה ושמחה חסידית. הילדים מגיעים שמחים לגן, לומדים, מתפללים, והכל באופן חוויתי במיוחד, עם הרבה הרבה שמחה וחן חסידי."

ולגבי כיתה א'?

"כמו שאמרתי, נוצר צורך למצוא פתרון לבנים העולים לכתה א'. הורים לא רוצים לצאת מחוץ לעיר, ורוצים להמשיך ליהנות מהאיכות שהם מוצאים במסגרת שלנו. התגבשה קבוצה של הורים שמעוניינת לקדם את הנושא. ראש העיר ומנהלת מחלקת החינוך הביעו את דעתם החיובית בנושא, ואת נכונותם לסייע. כעת אנו עוסקים ברישום ילדים המעוניינים בכתה א', ונערכים לתקופה חדשה בחינוך בעיר.

ומה עם הבנות?

"ב"ה בעיר פועל בית ספר לבנות עם למעלה מ -450 ילדות מזה עשרות שנים. אם ירצה השם, נזכה לפתוח גם גנים לבנות בעתיד הקרוב, אין ספק שגם לבנות מגיעה ההשקעה הטובה ביותר."