חסידי חב"ד והעולם היהודי מציין היום את הילולת הרבי מליובאוויטש, זה השנה השש עשרה.רבבות יהודים ינצלו את היום הגדול והקדוש לעלות לציונו של הרבי ברובע קווינס שבניו-יורק, בינהם מספר נס ציוניים. במהלך שנות נשיאותו של הרבי, הרבה הרבי להסביר כי צדיק, גם לאחר הסתלקותו מהעולם הזה, מוסיף להנהיג את צאן מרעיתו. ואכן, הדברים לא נותרו בחלל בית המדרש. שיחותיו של הרבי בנושא זה הצליחו לעורר את האמונה הפנימית של חסידי חב"ד ולהניעם במלוא התנופה להפצת תורת החסידות לכל פינה בעולם. בשנים האחרונות משתאה העולם היהודי כולו נוכח פריחתה של חסידות חב"ד והתפשוטתה למימדים עצומים ביותר, כאשר מאות שלוחים חדשים יצאו בשנים האחרונות לפינות נידחות בכל רחבי העולם, בכל מקום שמצויים בו אפילו יהודים מעטים.

תופעה פלאית

ככל שחולפות השנים כן גוברת ההכרה שהרבי מליובאוויטש הוא תופעה פלאית, נדירה ומיוחדת במינה, יחידה לא רק בדורנו, אלא גם בין דורות רבים. מבחינות רבות הוא עיצב את דמות היהדות בדורנו. דרכו, שהייתה בתחילה נחלת מעטים, נעשתה במרוצת השנים נחלתו של עם-ישראל כולו.

הרבי קיבל לידיו את שרביט ההנהגה בתקופה שבה הייתה היהדות נתונה במגננה קשה, וכל שאיפתה הייתה לשמור על בניה מפני הרוחות העזות שנשבו בחוץ. הרבי העביר את היהדות ממִגננה להסתערות. במקום להסתגר ולהתגונן, קרא ליציאה החוצה ולהבאת אור היהדות להמוני אחינו בארץ ובתפוצות. בנקוף השנים נעשתה דרכו זו מופת ודוגמה לכלל היהדות הדתית והחרדית.

הרבי הצליח ליצור מערכת קשרים מופלאה עם כל חלקי העולם היהודי. לא היו אצלו מחיצות בין יהודים. בפתח חדרו היה אפשר לראות אדמו"רים ורבנים, מדענים ומדינאים, אנשי-עסקים ואמנים, שועי-ארץ ופשוטי-עם. עם כולם מצא שפה משותפת, תרתי משמע, וכל אחד ואחד יצא ממנו בהרגשה שהרבי הוא שלו ורק שלו.

"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"

חז"ל אמרו על יעקב אבינו "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". אם רואים ש'זרעו' של הצדיק הולך בדרכו, לומד את תורתו וממשיך את מפעליו – הרי זו הוכחה ש"אף הוא בחיים". מבחינה זו, רואה העולם כולו כיצד 'זרעו' של הרבי – הלוא הם רבבות אלפי תלמידיו, חסידיו, שלוחיו ומקושריו – הולכים בדרכו ומעצימים את מפעליו הכבירים ברחבי תבל.

יום סגולה והתקשרות

ביום גדול וקדוש זה יכולים כל אחד ואחת מאיתנו לקבל שפע של כוחות וברכות, על-ידי התקשרות לרבי, וקבלת החלטות טובות בענייני תורה ומצוות, ובעיקר בעניינים שבהם 'חי' ועסק כל ימיו. יום התעלותו של הצדיק הוא יום התעלות של כל בני הדור, וזו משמעות המושג 'הילולא'.

יום ההילולא הינו יום של חיזוק ההתקשרות לרבי וחיזוק ההליכה בדרכו ועל-פי הוראותיו, ומעל הכול – חיזוק האמונה בדבריו הקדושים על הגאולה הקרובה לבוא. ביום גדול וקדוש זה יכולים כל אחד ואחת מאיתנו לקבל שפע של כוחות וברכות, על-ידי התקשרות לרבי, וקבלת החלטות טובות בענייני תורה ומצוות, ובעיקר בעניינים שבהם 'חי' ועסק כל ימיו. יום התעלותו של הצדיק הוא יום התעלות של כל בני הדור, וזו משמעות המושג 'הילולא'.

מנהגי יום ההילולא

ביום ההילולא ג' בתמוז נוהגים על-פי המנהגים שקבע הרבי לאחר הסתלקות חותנו, הרבי הקודם. בשבת-קודש שלפני יום ההילולא משתדל כל אחד ואחד לעלות לתורה (ובמקום שמספר הקרואים אינו מספיק, עושים כמה מניינים לקריאת התורה). שיום שני בערב מדליקים נר-נשמה. ביום שלישי בבוקר, אחרי התפילה, כותבים 'פדיון-נפש', מניחים אותו באחד מספריו של הרבי, ולאחר מכן משגרים אותו כדי לקרוא אותו על הציון הקדוש (מספר הפקס': 001-718-7234444) או באימייל. נותנים תוספת צדקה למוסדותיו של הרבי, לומדים פרקים ממאמר החסידות האחרון שמסר, 'ואתה תצווה', וכמו-כן פרקי משנה שמתחילים באותיות שמו הקדוש. במהלך היממה עורכים התוועדות חסידית.