א. בערב יום הכיפורים עורכים "כפרות".

ב. בערב יום הכפורים מצוה לאכול יותר מהרגיל.

ג. אם אדם חטא כלפי חבירו וטרם ריצה אותו, צריך הוא לרצותו – ללא שהיות – בערב יום הכיפורים.

ד. בערב יום הכיפורים בתפלת המנחה, אומרים בסיום תפלת שמונה- עשרה – "על חטא".

ה. את הסעודה-המפסקת בערב יוהכ"פ צריך לסיים מבעוד יום. ואת הצום צריך לסיים למחרתו כשהוא כבר ודאי לילה.

ו. בנים שמלאו להם 13 שנה ויום, ובנות שמלאו להן 12 שנה ויום, חייבים לצום ביום הכיפורים כל היום. – אודות צעירים יותר או חלשים וחולים – צריך לשאול את הרב.

ז. משהחל הצום בערב יוהכ"פ עד למחרתו ביוהכ"פ כשכבר ודאי לילה, אסור להתרחץ, רק בבוקר כשקמים מהשינה נוטלים הידים עד סוף קשרי האצבעות. אם נתלכלכו ידיו מותר לרחצן במים רק את המקום המלוכלך, גם לאחר יציאת-האדם לצרכיו רוחצים את הידים.

ח. ביום הכיפורים אסור לנעול נעלי עור, אף אם רק בחלקן עשויים מעור.

ט. במוצאי יום-הכיפורים צריך להבדיל "הבדלה".

י. במוצאי יוהכ"פ צריך להיות בשמחה תוך בטחון כי קבל השם יתברך את תשובתנו וחתם לנו שנה טובה.

יא. החל ממחרת יום הכיפורים עד סוף חודש תשרי – אין אומרים "תחנון".