בימים הנוראים אנו עולים לדרגה עליונה יותר, שבה בכוחנו לגעת בשורשי הדברים. אנו מדברים פחות עם הממשלה ויותר עם מי שבידו המלוכה והממשלה
התחושה הטבעית של יהודים בערב שנה חדשה היא של יראה וחרדה. ככלות הכול, עניינו של החג אינו מסתכם בברכות ובסעודות חגיגיות ותפוח בדבש, אלא זה יום הדין, שבו נקבעים הדברים שיקרו לכל אחד ואחד מאיתנו ולעולם כולו בשנה הבאה. אלא שלצד החרדה אנו גם מלאי ביטחון שהקב"ה יכתוב ויחתום את כולנו לשנה טובה ומתוקה, ולכן אנו נוהגים כמי שכבר זכו בדין.
החרדה הזאת, שהיא טבעית בכל שנה, מתגברת במיוחד לנוכח האיומים המרחפים עלינו. הנתונים שפורסמו בזמן האחרון על הכמות העצומה של טילים המכוּונים לעבר ערי הארץ, מצפון ומדרום. מזימותיו של הצורר האיראני. המצור הבין-לאומי ומקהלת הגינויים הכללית על כל פעולת הגנה לגיטימית שלנו נגד אויבינו. וגם 'שיחות השלום' שנפתחו בשבוע שעבר יש בהן להדאיג, לאחר שנוכחנו לאן הובילו שיחות כאלה בעבר הלא-רחוק.
להשפיע בתפילה
בימים הרגילים של השנה אנו עוסקים באירועים, בתופעות, בהחלטות, בהתבטאויות כאלה ואחרות. בימים הנוראים אנו עולים לדרגה עליונה יותר, שבה בכוחנו לגעת בשורשי הדברים. אנו מדברים פחות עם הממשלה ויותר עם מי שבידו המלוכה והממשלה.
כאן יש בסיס רחב לאחדות כל הכוחות שבעם-ישראל. כשם שהחרדה הכללית משותפת לכל חלקי הציבור, גם התפילה משותפת לכולם. עלינו להתכנס בבתי-הכנסת ולזעוק אל אבינו שבשמים, להרבות בתשובה, בתפילה ובצדקה, שמעבירים את רוע הגזֵרה. לבקש ולהתחנן שהקב"ה ישרה עלינו את שכינתו, וממילא נדע לכלכל נכון את מעשינו.
כאשר אזרחים מן השורה רוצים להשפיע על המהלכים, הם יוצאים להפגנה ומשמיעים קול מחאה. אבל לפנינו עומדת דרך יעילה הרבה יותר להשפיע – התפילה. כשיהודים מתאספים וזועקים יחדיו אל ה', בכוחה של תפילתם לחולל פלאות. אבינו שבשמים מקשיב לזעקתם של בניו, ובמיוחד לדורנו, שהוא אוד מוצל מאש, אחרי השואה הנוראה, לא תקום פעמיים צרה.
מהלך אלוקי
לצד התפילה דרושה גם אמונה. האירועים והסערות הפוקדים אותנו הם חלק ממהלך אלוקי גדול שמוביל ליעד מוגדר. כרגע איננו מבינים בדיוק לאן פני הדברים, אבל בליבנו אנו חשים שהדברים אינם מקריים וכי נרקם כאן מהלך גדול. ההפכפכנות של השנים האחרונות רק מעידה עד כמה אין אנשים כערכנו מסוגלים לצפות את העתיד.
אבל גם אם איננו יודעים בדיוק את האופי המדויק של האירועים, יודעים אנו שאלה חבלי המשיח האחרונים. ברור לכל בר-דעת כי אין בנמצא פתרון אנושי לסבך הבעיות האופף אותנו. כל הניסיונות למצוא פתרונות לבעיות האלה, סיבכו את המצב עוד יותר. מאמינים אנו אמונה שלמה כי אין הדבר מקרי. אולי רוצים משמים להחדיר ללב כולנו את ההכרה כי ישועתנו לא תבוא בדרכים רגילות וקונבנציונליות, אלא דווקא בדרך ניסית, שלמעלה מכל הציפיות והתחזיות.
זו אמונתנו, ומכאן תקוותנו כי "לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב". להפך, דווקא 'מן המֵצר' נזכה ל'ענני במרחב י-ה'. אנחנו עכשיו בשעה של 'מֵצר', ולכן הזעקה האמיתית שפורצת מליבנו בוקעת שערי שמים ופועלת את פעולתה. אנחנו נדרשים רק לזעוק, ואז נראה ש"המלך יעננו ביום קראנו".
תחל שנה וברכותיה.