אל חדרו של הצדיק מאפטא נכנס יהודי שבור. "יש לי בת בוגרת בביתי, ואין לי כסף כדי לחתן אותה", אמר בבכי. "זקוק אני לאלף רובל, ואילו בכיסי יש רובל אחד בלבד", כך תאר האיש את מצבו העגום.

הצדיק הרהר ואמר: "לך לשלום, והעסק הראשון שיזדמן בדרכך – אותו תעשה".

'איזה עסק אוכל לעשות ברובל אחד?', הרהר האיש.

אולם הוא החליט להתחזק באמונת חכמים, ופנה לביתו מתוך שמחה וביטחון בברכת הצדיק. בדרך, נכנס לפונדק כדי לנוח ולאכול משהו. סביב אחד השולחנות ישבו סוחרים יהודים שהתעסקו באבנים יקרות.

היהודי העני הסתקרן, וניגש לראות מקרוב את היהלומים הנוצצים. אחד הסוחרים שהבחין בו, שאל: "האם ברצונך לקנות יהלום?".

העני כמעט ואמר 'לא', אך נזכר כי הרבי הורה לו לבצע את העסק הראשון שיזדמן בדרכו.

"כן, אשמח לקנות יהלום", השיב העני, כשבכיסו רובל אחד בלבד.

"כמה תשלם עבור יהלום?", שאלו הסוחר.

היהודי הוציא מכיסו את הרובל. הסוחרים פרצו בצחוק מתגלגל, על האיש התמים שחושב לקנות יהלום ברובל.

"אתה יודע מה?", פנה אליו אחד הסוחרים בחיוך לועג, "מוכן אני למכור לך את חלקי לעולם הבא תמורת רובל אחד". כך אמר הסוחר, שלא הקפיד על קיום מצוות, והסכים לוותר על חלקו לעולם הבא.

העני ביקש לקיים את דברי הצדיק, והחליט לבצע את העסקה. הוא מסר את הרובל שהיה בכיסו לסוחר, וכך קנה את חלקו של הסוחר בעולם הבא. המכירה נעשתה בשטר ובעדים, כדת וכדין.

 בעוד הסוחרים מתמוגגים מהעסקה המוזרה, נכנסה אשתו של סוחר היהלומים לפונדק.

"זה עתה ביצעתי עסקה מיוחדת", סיפר לה בעלה, "היהודי התמים הוציא את הרובל האחרון שלו, כדי לקנות את חלקי בעולם הבא", סיפר כשצחוקו מתגלגל.

להפתעתו, אשתו כלל לא הצטרפה לצחוקו. "אם מכרת את חלקך בעולם הבא, הינך גוי לכל דבר! אינני מעוניינת להיות אשתו של גוי, רצוני להתגרש ממך!", אמרה האשה בתקיפות.

כל טענותיו של האיש כי העסק היה בצחוק – לא הועילו. שטר המכירה ניצב על השולחן והעיד כמאה עדים על העסקה שכבר בוצעה על פי כל הכללים.

הסוחר היה אובד עצות. הוא כלל לא שיער בדעתו שהעניין יסתבך, וביקש לבטל את העסקה.

"ר' יהודי", פנה הסוחר אל העני, "מתחרט אני על העסקה. אחזיר לך את הרובל שלך, ואתה החזר לי את חלקי בעולם הבא".

"אני מוכן למכור לך חזרה את חלקך, אך תמורת אלף רובלים, לא פחות", אמר היהודי בהחלטיות.

הסוחר נדהם מהסכום, אך לא היתה לו ברירה אחרת. הוא רצה להרגיע את אשתו, ולשם כך נאלץ להוציא מכיסו את אלף הרובלים, ולבטל את העסקה.

כאשר שמעה אשתו של הסוחר כי ידו של הצדיק בדבר, נסעה אליו ושאלה: "האם החלק של בעלי בעולם הבא אכן שווה אלף רובל?".

השיב הצדיק: "כאשר מכר בעלך את חלקו – לא היה שוויו אפילו רובל אחד. אך כאשר קנה את חלקו באלף רובל, ובכך סייע ליהודי – הרי שחלקו בעולם הבא יקר מכל סכום".