ביום י"ד כסלו שנת תרפ"ט (1929) נשא הרבי לאשה את ביתו של אדמו"ר הריי"צ – הרבנית חיה מושקא. שמחת החתונה התקיימה בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא.

מסדר הקידושין בחתונת הרבי היה חמיו החדש, הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון שקידש את בני הזוג בעצמו וגם את השבע-ברכות אמר הוא בעצמו בקול רם ונעים במתיקות ודביקות עצומה נפלאה מאד, עד שנשתוממו והתפעלו כל השומעים, וכולם פה אחד אמרו שמיום היותם לא שמעו כזאת.

חסידים שנכחו בחתונה מספרים כי הרבי הקודם הלך משולחן לשולחן כשהוא נושא מגבת על כתיפו כמו מלצר וכך חילק את המשקה ובירך את המסובים.

אחר הסעודה, בשעה שלוש וחצי לערך, עמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחת החתונה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין).

כשישבו האדמו"רים לנוח מעט, לקח הרבי הריי"צ את חתנו ורקד עמו יד על כתף כריקוד חסידי חב"ד במהירות. האדמו"רים נפרדו לשלום והלכו לביתם, בעצם החתונה החלה בשעה 17:00 אחר הצהריים ונסתיימה בהשעה 7:00 בבוקר למחרת.

על חתונתו של הרבי מסופר, שלפני החופה שאל הרב בערל משה שמוטקין את כ"ק אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והרבי השיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם – או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו…"

בי"ד כסלו תשי"ד התבטא הרבי בהתוועדות השבת קודש כי י"ד כסלו הוא "היום שבו קישרו אותי עימכם ואותכם עימי, וביחד נתייגע להביא את הגאולה האמיתית והשלימה".

להמשך עיון וקריאת תיעוד מרגש מאחד הנוכחים בחתונת הרבי לחצו כאן