בליל שבת הקודם שעות לאחר סעודת ליל שבת עשרה איש היו ישובים על כסאות מהודרים, סביבם מספר כפול העומד וידיו נסמכות על משען הכסא, כאשר מאחור מקיפה אותם טבעת הדוקה יותר של בחורים אשר טיפסו על כסאות ומטים אוזן לשמיעת כל הגה מלמעלה.
כך, מעגל בתוך מעגל, התגבשו להן ההתוועדויות המרתקות בליל 'שבת השלוחים' שעברה. עמוסות שלוחים ותמימים שאוזנם שיוועה לבדל מסר חסידי. ומי טוב לך משלוחי הרבי? – הנה, הרב שבתי סלבטיצקי, בעמדת הרצאה. פיו מפיק מרגליות נוצצות. מולו מתיישב לפתע ר' אורי רווח, עיתונאי לשעבר וחסיד בהווה ובעתיד שמציג שאלה שמציקה לו זה זמן רב: אחדות הוא מחפש בחב"ד, אחדות.
"אספר לך סיפור" עונה לו הרב סלבטיצקי, "שממחיש לך עד כמה שורשית היא מידת אהבת החסידים". והוא פותח ומספר:
* * *
הדבוקה האנושית הגועשת מיטלטלת ללא כיוון מוגדר. המונים גודשים כל פינה ב-770, מתמודדים על כל סנטימטר שנראה פנוי לרגע. אפס – דממה מוחלטת משתלטת שעה שדמותו הדורת-ההוד של הרבי נראית במבואות ה'שביל'. העיניים ננעצות, בולשות, מטפסות ומאתרות סדקים בין הראשים הצפפוים כדי לצפות ולו לרגע בנהרה, באור הגדול שעל פניו המחויכות של הרועה הנאמן. שמחת תורה היא היום!
פתאום מזנק מישהו למקום שיוחד לשם ריקוד ההקפות של הרבי. הוא למעשה ממש ניצב בדרכו של הרבי. ידיים חסונות נתפסות בין רגע בדש בגדו: אתה מעיז להכנס למקומו של הרבי? סור נא מכאן מייד! – – –
ההלך לא מרפה. זרועותיו חובקות את עמודי הברזל בלפיתה איתנה שמשמעותה – היצמדות עיקשת. "אני אזוז מכאן", הוא קורא בגרון ניחר, "רק תנו לי רגע אחד!".
משא ומתן רגעי שלא מוליד תוצאות והרבי כבר כאן! הסובבים נסוגים. רק הוא נשאר, והרבי שואל אותו למבוקשו.
לרגע נדמה לו שקולו בוגד בו. הוא כבר בקיא בעל-פה בפרטי הדברים אותם הכין מבעוד מועד לאומרם לרבי אך הוא מעורפל מהתרגשות. "אני ממונטריאול, יש לי שכן שאין לו ילדים. הבטחתי לו שאחזור מכאן עם ברכה". מילותיו יוצאות בחטף, חוששות לאבד את סגוליות המעמד. מזדרזות לסיים. לא להטריח את הרבי. "בשורות טובות", אומר הרבי, וליבו של ההלך עולה על גדותיו! הרבי ברך!
אותה שנה השכן נפקד, ב"ה. הברכה נתקיימה.
אבל לא זו בלבד – הולם הרב סלבטיצקי בעוד הברזל חם. "דע, ר' אורי, שגם אותו אדם עצמו, המבקש, היה חשוך ילדים! אבל ראה למי הוא ביקש את הברכה: לעצמו? – לא; לחבר!"
ארשת התפעלות עולה על פני הכל. אכן, זו הקרבה! זו אהבת ישראל. אהבת חסידים!
"וגם לו נולד ילד באותה שנה", מפטיר הרב סלבטיצקי לבסוף.
* * *
רווח בא על סיפוקו? – ייתכן, אבל הרב סלבטיצקי מניח לשאלתו כעת הזו ועובר למעשה אחר עם לקח מאלף בצידו. את הסיפור שח לו הרב יוסי חזן, שליח במנצ'סטר:
* * *
הבעה עגומה עלתה על פניו של הרופא הדגול. מלומד הוא במצבים מביכים ולא נעימים בו הוא מודיע להורים נואשים כי ספו סיכוייהם להוליד ילדים, אבל קונפליקט אכזרי מעין זה לא נזדמן לא. כמעט. הנה: הזוג היהודי שלפניו עומד לקבל דיאגנוזה איומה שתגרור חיבוטי-נפש קשים. כמה התאמצו והשקיעו כדי שהאשה תכנס להריון – והנה זה קרה, אך דבר מה נורא מעיב על השמחה.
"דעי לך", הוא אומר לאשה בסבר פניו חמור. "במהלך הלידה צפויים שיבושים קשים שיסכנו את חייכם. למעשה – אני יכול לפסוק כעת, שמדובר בך או בוולד. אם את מעוניינת שהוא ייוולד כשורה – דעי לך שדבר זה יעלה לך בחייך. אמליץ לך לבצע הפלה ולהציל את חייך, אך ההחלטה בידיך…"
יסורי נפש קשים פוקדים את האשה בחודשים הבאים. בסופם, היא עם החלטה אמיצה: תמסור היא את חייה תמורת חיי בנה! וכך הווה.. מעל תלולית העפר מבטיח האב בקול חנוק לטפח את בנם ככל יכולתו. בבית החולים הסמוך גועה בכיו של הרך הנולד, בכיה אחרת. שתי בכיות: זו על חיים שנגדעו, וחברתה על חיים שאך מתחילים. וכמה נורא שהא בהא תליא…
גודל וגודל לו הבן, מייקל שמו, ואביו דואג לכל מחסורו. עם זאת אוגר הוא בסוד את דבר לידתו, ומניח לבן להגיע בשלום לאוניברסיטה, ללא יסורי מצפון מיותרים. עד אותו יום בהיר בו מודיע הבן לאב שהוא מחליט להנשא לידידתו אותה הכיר באוניברסיטה. האב נדרך. "לא, היא לא יהודיה", אומר הבן בהחלטיות והאב לא יודע את נפשו מתדהמה. בנו יחידו ינשא לגויה?!
ערב החופה. "אני עומד על כך שתבקש ברכה מאמא", מפציר האב בבנו הלבוש מעדנות לקראת יומו הגדול. הוא מסכים. הרכב מותנע בדרך לבית הקברות. כאן פוצה האב את פיו לראשונה, ומגלה לבן ההמום איך מתה אמו עליו בלידתו. "אמא עשתה זאת בשביל שתינשא לגויה?" הוא שואל רטורית.
הבן מבקש מהאב להתייחד על קברה של אמו. הוא מניח לו. כעבור רגעים הוא שב למכונית ומתיישב בשתיקה. אחר, שולף את הטלפון הסלולרי ומחייג לכלתו. "הקשר תם", הוא אומר לה בהחלטיות נחושה עוד יותר מזו בא הודיע את בשורת החתונה לאביו…
* * *
"רבותי!" רועם עתה קולו של הרב סלבטיצקי, שמא יימצאו כאן אלו שנתונים עדיין תחת הרושם העמוק של המשל ולא שמו דעתם על הנמשל. "הרבי הלא מסר את כולו בשבילנו; עלינו לשאול את עצמנו האם המטרה הייתה כדאית… האם אנו גומלים על החסד שעשה עמנו?" – – –
ניגון געגועים מורכב התפזם לו בשקט, ובין רגע כבש את המאזינים כולם.
ראשון עד חמישי: 8:30-20:00
ימי שישי וערבי חג: 8:30-13:00
רוצים להתפלל?
לזמני התפילות העדכניים לחצו כאן
בדיקת מזוזות?
בימים שני ורביעי – יש להביא החל מ 8:30 עד 12:00
בדיקת תפילין?
ניתן להביא, אך אורכת יותר זמן מבדיקת מזוזות.
בברכת חורף בריא וגאולה קרובה,
צוות אתר חב"ד נס ציונה8
