היום, יט טבת שנת תש"נ נפסק סופית בבית המשפט של ארצות הברית ש'דידן נצח'. כידוע מספר שנים לפני כן נגנבו ספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד ומשפט שלם התנהל להשבת הספרים, משפט שנגע במאוד מאוד לרבי ומשום כך גם לחסידים, כעבוד זמן בית המשפט החליט שהספרים שייכים לחסידי חב"ד ולא לאף גורם אחר – השמחה היתה גדולה – רק שהצד שכנגד ניסה כעת באופן אישי לפעול להבאת הרבי להעיד בבית משפט באופן פרטי – ואז הכריז השופט שדבר זה אינו בא בחשבון, הרבי לא יבוא להעיד. ועד שבי"ט טבת תם ונגמר הסיפור וב 770 השמחה רק החלה…
'נס ציונה דוט קום ' מגיש יומן מרתק מאותה תקופה תודות לרב אליעזר ויספיש שליח הרבי לפ"ת
יום הבהיר י"ט טבת
המשפט נגד הרבי
…הצד השני רצו שהרבי יעיד במשפט. כאן הי' יותר קשה לפעול
שהשופטים יחליטו שהרבי אינו צריך לבוא לבית המשפט.(היות וטענה זו
הייתה אישית נגד הרבי רח"ל).
הרבי אמר אז לחברי 'אגודת חסידי חב"ד' שיחליטו בעצמם (אם לבא
לבית המשפט ע"מ להעיד), חברי 'אגו"ח' פעלו בדרכים לא רגילים ועל טבעיים
על מנת לפעול אשר הרבי לא ייאלץ להעיד בבית המשפט.
ביום כ"ו תשרי התקיימו הדיונים בהיכל בית המשפט, על מנת להחליט
האם הרבי על הרבי לבוא להעיד בבית המשפט (ר"ל). הצד שכנגד באו עם
עשרות ספרים חדשים, וקלטות ווידאו בה רואים איך שהרבי מחלק שעות
ארוכות דולרים, והנחות מהתוועדויות וכו', על מנת להוכיח אשר הרבי בריא
הוא ויכול מבלי כל בעי' להעיד בבית המשפט.
השופט אמר כי הגיע למסקנה שהנושא המתדיין כאן איננו בריאותו של
הרבי, אלא מה תוסיף עדותו לתוכן המשפט. בהתאם לכך, שאל השופט את
עו"ד הצד השני מה מתכוון הוא לשאול את הרבי -אם יבוא (ר"ל)- להעיד בבית
המשפט. העו"ד לא ידע בדיוק מה לענות.
סופו של דבר הי', אשר השופט אמר שאין הוא רואה שום סיבה אמיתית
לתועלת המשפט אם הרבי יופיע בו, ונפסק הדין בעיצומו של יום הבהיר יום
רביעי כ"ו תשרי ה'תש"נ אשר "המלך אינו מעיד".
ב-770 הגיעה הבשורה בערך בשעה 12:00. המזכיר הודיע מיד להרבי
והרבי שאל האם אומרים למטה ב-770 לחיים? וענה בחיוב! הרבי אמר לו
שהגם אשר שנה זו היא שנת ניסים מכל מקום שיהיה בהגבלה וכו'.
אותו יום ביקש הרבי להסתפר מיד ולא כהרגלו שהי' אומר כמה ימים
לפני שהי' מסתפר והיו מזמינים את הספר וכו'.
הרבי ירד לתפילת מנחה ב-15:15, כאשר הקהל שר בהתלהבות "דידן
נצח". כשהגיע הרבי למקום תפילתו הסתובב לעבר הקהל ועודד את השירה
בידו הק', הבחורים ששהו אז ב-770 אמרו שכשהרבי נכנס אז למנחה ב-770
הרגישו שמחה מיוחדת על פני הרבי. היו שהגדירו זאת כעין "שלווה ומנוחה".
בחזרת הש"ץ שרו את הקטע של 'שים שלום' והרבי עודד את הניגון בידיו
הק'. בסוף התפילה, שר הקהל את הקטע של "אל תירא" ו"אך צדיקים"
ובסופם המשיך הרבי לדפוק על הסטענדער למשך זמן. אות היא אשר ימשיכו
בניגון "כי אלוקים".
באותו חודש אמר הרבי שיחה מידי לילה, ובשיחה של אותו לילה עורר
הרבי על בנין מוסדות חדשים וכו'. הרבי גם אמר אשר בעת צרה הרי "עמו
אנוכי בצרה" שהקב"ה נמצא כל הזמן איתנו בעת הצרה. ובסוף השיחה בדברו
על הגאולה האמיתית והשלימה, אמר באותיות אלו: "מען געפינט זיך אין א
מצב פון חירות אמיתית למעלה מכל מדידה והגבלה" ]=נמצאים אנו במצב של
חירות אמיתית למעלה מכל מדידה והגבלה[.
מיד באותו לילה אחרי תפילת ערבית התקיימה התוועדות גדולה, ונאמו
חברי 'אגודת חסידי חב"ד' וזקני החסידים. ההתוועדות נמשכה עד אור הבוקר
בשירה וריקודים להודות לה' על החסד הגדול, וכפי שהתבטא א' התמימים
ביומנו: "מען האט נאר געטראכט אז דער רבי זאל געזונד זיין איז צופרידן און
ס'האט פון זיך אליין געטאנצט" ]=רק חשבנו אשר הרבי שליט"א שמח ובדרך
ממילא רקדנו[.
בש"ק שלאחר זה – שבת בראשית – בסוף ההתוועדות הראשונה, הכריז
הרבי ע"ד התוועדות שני'. זו התחילה לפני השקיעה, והרבי נטל את ידיו הקדושות.
לאחר ההתוועדות חילק מידו הק' 'כוס של ברכה' לנוכחים. חסידים ראו בכך
מעין "סעודת הודיה" מהרבי על הניצחון במשפט.
ביום ראשון של ראש חודש מר חשון התקיימה חתונת בנו של הרה"ח ר' אברהם
שי' שמטוב. העו"ד מר שסטאק נכח אז בחתונה ואמר שהניצחון דכ"ו תשרי
הינו מיוחד מכל הקודמים, כפי שידוע לכל אלו שידעו מפרטי הענינים
"מאחורי הקלעים".
(משפט זה לא היה ידוע כל כך בשעתו היות והיה נגד הרבי עצמו ולא היה
צורך לשתף בזה את עדת חסידי חב"ד. מה גם שהי' חשש כבד שהרבי יצטרך
לבוא לבית המשפט ע"מ להעיד ח"ו).
כצפוי,הצד שכנגד שוב ערער על הפס"ד הנ"ל, וביום הבהיר יום שלישי
שהוכפל בו כי טוב, י"ט טבת ה'תש"נ נפסק סופית אשר אין כאן טענה ומשפט.
הרבי הלך באותו יום למקוה כדרכו בקודש כשהיה נוסע להאוהל, אחרי
שיצא מהמקוה בישרו לו ש"דידן נצח", והרבי נשאר ב-770!
חסידים ראו בניצחון זה בתור יום טוב – מבחינה מסוימת יותר מה' טבת –
היות והיה משפט זה קשור אישית להרבי. וכו'.
***
יו"ל ע"י התלמידים השלוחים
לחיזוק ההתקשרות לרבי מליובאוויטש