כל אחד מבני-ישראל מצווה לתת חצי שקל. ה' נותן הוראות להכנת הכיור, שמן המשחה והקטורת. האמנים בצלאל ואהליאב אחראים על הקמת המשכן.

כאשר משה לא שב מההר בזמן המשוער, העם מכין עגל זהב. משה יורד מההר ובידו הלוחות, ובראותו את בני עמו רוקדים מסביב לאליל הזהב, הוא שובר את הלוחות. הוא משמיד את עגל הזהב, ועובדיו מוצאים להורג.  משה פונה אל ה': "…אם תשא חטאתם, ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת".

ה' מוחל לעם, אך אומר שבמשך דורות רבים היהודים ייענשו בשל העוון. ה' מבקש לשלוח עמם מלאך, אך משה מתעקש שדווקא ה' ילווה אותם.

משה מכין לוחות חדשים, עולה להר, וה' חורט עליהם את הברית. בהר זוכה משה להתגלות אלוקית של "שלוש-עשרה מדות הרחמים". עורו קורן, ובשובו אל העם עליו לכסות את פניו במסיכה, אותה הוא מסיר בעת דברו עם ה' או כאשר מלמד תורה לעם.