'נס ציונה דוט קום' באדיבות האתר COL מגיש בפניכם קובץ מרתק של שאלות ותשובות בעניני כשרות שונים.
שאלות נוספות ניתן להפנות לשאל את הרב באתרנו.
1.. פירות וירקות
א) האם נכונה הקביעה שבירקות אין כל חשש, מלבד תרומות ומעשרות (אותם תמיד ניתן לבצע לבד), ואם כן ניתן לקנותן בכל מקום.
ב) מהן בדיוק כל הבעיות הקיימות בפירות (מלבד תרו"מ), ואיזה הכשרים ראויים לנו כחסידי חב"ד. כמו כן, האם ישנן פירות מסויימים שבהן ניתן לקבוע בודאות מוחלטת שהבעיה היחידה העלולה להיות היא תרומות ומעשרות, וממילא ניתן לקנות בכל מקום ולהפריש בבית מספק, כנ"ל לענין ירקות.
ג) האם נכונה השמועה שהרב אפרתי מתיר ענין מסויים בערלה, ויש החולקים עליו בזה. וכן, האם נכונה השמועה שהרב לוי ביסטריצקי ז"ל סבר כמו הרב אפרתי בענין זה. כמו כן, האם הדבר קיים בכל הפירות או רק בחלקן.
● ● ●
תשובה:
א. תשובה: בירקות – בניגוד לפירות. אכן ניתן להכשיר לאכילה על ידי הפרשת תרומות ומעשרות. אך יש ללמוד כיצד בדיוק להפריש ולחלל את המעשר שני או את מעשר העני.
ב. תשובה: בפירות העץ – בניגוד לירקות האדמה – בנוסף על הצורך בהפרשת תרומות ומעשרות, קיים גם חשש ערלה.
ג. מדובר בשיטה בה השתילים ניטעים במשתלה, גדלים בה כשנתיים בעציצים, ובשנה השלישית מועברים לאדמת הפרדס. בשיטה זו החקלאי אינו צריך להמתין שלוש שנות ערלה אלא שנה אחת בלבד. שיטה זו צמצמה את פירות הערלה בארץ, גם בכך שהפיתוי של החקלאי להערים מצטמצם, כיוון שאינו צריך להפסיד פירות של שלוש שנים אלא של שנה אחת. שיטה זו אינה חלקה לגמרי ולכן גם יוזמי השיטה מדגישים שהיא איננה למהדרין.
● ● ●
תשובה:
לאחר פירוק כל העלים, השרייתם במי סבון ל5 דקות, השרייה נוספת במים נקיים, ושטיפה תחת זרם מים שיזרמו בכל חלקי העלה ניתן לאכלו.
האין נותני ההכשרים מודעים לצווי של ונשמרתם…
● ● ●
תשובה:
הערה צודקת וחשובה. שהרי פסקה הגמרא במסכת חולין "חמירא סכנתא מאיסורא". חמורה הסכנה מן האיסור. כלומר, הלכות הנוגעות לבריאות הגוף ולקיום החיים חמורות מהלכות הנוגעות לענייני איסור.
מה צריך לוודא שם על מנת שיתאפשר להזמין אוכל/משקה?
ידוע שהכשרויות הם של כל הבדצי"ם במעורבב.
מי שסומך על לנדא ועדה חרדית ירושלים בלבד, המשמעות היא שאין כל אפשרות להזמין במסעדה כזו?
תודה.
● ● ●
תשובה:
אכן במסעדות מהדרין רבנות סומכים לא רק על כל אשר בשם בד"צ יכונה אלא גם על כל אשר בשם מהדרין יכונה. ויש אשר סומכים גם על כשרויות שאינן מהודרות כלל. – מקווה תשובתי ברורה…
● ● ●
תשובה:
פטריות בשימורים: בכשרות מהודרת בלבד עקב תולעים העלולים להימצא בהם.
פטריות טריות: השריה במי סבון למשך 5 דקות ושטיפה יסודית בעיקר באזור שמתחת למטריה.
● ● ●
תשובה:
בהחלט ניתן לאכול כרובית וברוקולי של חברת חסלט – הדגש על המותג "חסלט" ולא על מותגים אחרים המיוצרים על ידי חברת חסלט.
תשובה:
כן
1. האם לא מגזימים היום בבדיקות של דגים/ירקות עלים מכל מיני בע"ח שאי אפשר לראותם בעין?
2. האם על ידי כל החומרות של היום אין אנו מוציאים לעז על הראשונים ח"ו שלא היתה להם שום אפשרות (טכנולוגית) לבדוק את המוצרים דלעיל מחרקים שקשה לראותם?
3. ולמה על חסה ללא תולעים (או כל ירק ללא תולעים) צריך שלוש חותמות של כשרויות שונות? וגם למה חסה ללא תולעים עולה פי שתיים וחצי מחסה רגילה ?
● ● ●
תשובה:
1. חרקים שאינם נראים בעין בלתי מזוינת אינם אסורים. אך כל החרקים שאנו נמנעים בגללם לאכול ירק ללא פיקוח – נראים בעין רגילה.
2. אכן ב"אגרות משה" מהרב משה פיינשטיין ישנה אגרת בה סרב להוציא קול קורא מסוים בעניין התולעים בכדי לא להוציא לעז על הראשונים. אך על אף זאת, זכורני עוד מימי ילדותי טרם עידן הירק המפוקח, שרבים מהמדקדקים במצוות, אף בליל הסדר היו אוכלים רק את הקלח האמצעי בחסה – לאחר שטיפה יסודית – וזאת מחשש לחרקים.
3. שאלה זו יש להפנות לבעלי החברות שמוכנים לשלם אגרת כשרות לכמה גופי כשרות. בכל אופן לא החתימות הן הגורם למחירי הירק אלא אופן גידולם.
● ● ●
תשובה:
גם לעסק בבעלות אדם ירא שמיים נדרש רב נותן כשרות ואין להסתמך בלעדית על בעל העסק.
● ● ●
תשובה:
כשמדברים על בחזקת חלבי מתכוונים לסיר בשרי נקי שבושל בו תבשיל כדוגמת אורז פרווה – האורז אינו בשרי אך הוא בחזקת בשרי. אין לאוכלו עם גבינה או חלב אך אין צורך להמתין אחריו 6 שעות. [יש בזה עוד פרטי דינים – כגון לכתחילה ובדיעבד – אך אין כאן המקום להאריך בזה].
● ● ●
תשובה:
תשובה: ישנה חברה אחת המייבאת דפי אצת נורי ללא חשש תולעים. שאר האצות נגועים. לחילופין ניתן להשתמש בעלי מנגולד או תרד, כתחליף לאצה.
2) אם אומרים ביטול ברוב אז א"כ באה"ק צריך להיות מותר לקנות לכאו' בכל מקום?
3) מה בדיוק ההבדל בכשרויות בנוגע לשמירה מאכילת ערלה (באחוזים וכדו')?
והאם נכון שהיב"א סובר שאין בעי' לקנות בכל מקום, א"כ מהי סברתו?
מן הסתם ששאלה אחת תבואר ע"י פתרון חברתה אך למען הפירוט הארכתי.
תודה רבה הרב שטיינברג על המענה הברור שתזכה אותנו כמו גם ההזדמנות להודות על המענות והיחס שנותן הרב לכל פונה במשך כל השנה ללא קבלת שכר, יישר כוח.
● ● ●
תשובה:
1. תשובה: כיוון שבחו"ל ספק ערלה מותר.
2. אכן יש המסתמכים על "כל דפריש מרובא פריש" לעומתם יש האומרים שכיום אין זה פריש אלא קבוע "וכל קבוע כמחצה על מחצה" וכל אחד ישאל את המרא דאתרא שלו כיצד לנהוג.
3. קיימת רשימת מגדלים המאושרים ללא חשש ערלה. רשימה זו משותפת לרבנות הראשית לישראל ולכמה וועדי כשרות. יש המסתמכים על רשימה זו וקולטים פירות מכל מגדל הרשום בה. לעומת זאת יש שלא סומכים על רשימה זו אלא בודקים כל פרדס ומטע על ידי משגיחים משלהם.
שקדים- מחו"ל צריך? בארץ- מה צריכה להיות רמת הכשרות?
קמח מלא- אם יש חנות שהיא בהכשר בסיסי, האם מותר לקנות קמח מלא שנטחן באותו היום?
● ● ●
תשובה:
אגוזים ושקדים שאינם קלויים כשידע בוודאות שהינם תוצרת חו"ל אינם זקוקים להכשר. שקדים תוצרת ישראל בחשש ערלה וטבל. קמח מלא יש לנפות או לרכוש קמח מנופה המאוחסן בקירור או באריזת וואקום בהשגחת הבד"צ או הרב ויא.
● ● ●
תשובה:
וויסקי סקוטי מוחזק בחשש יין נסך. בעבר החברה הייתה בבעלות משפחת ברונפמן ואכן יש חשש של חמץ שעבר עליו הפסח.
● ● ●
תשובה:
אמנם חמוציות אינן גדלות בארץ, אך הן מצופות בשמן וזקוקות לכשרות.