נהגו הבכורות להתענות בערב פסח זכר לנס שניצלו ממכת בכורות.

בליל ט"ו בניסן הכה הקב"ה כל בכור בארץ מצרי. כאשר הכה הקב"ה כל בכור הוא פסח על בתי ישראל ובכורי ישראל לא נפגעו ואפילו אלו שהיו מחוץ לביתם בבתי המצרים, ומכיון שהגזירה היתה על כלל הבכורים והקב"ה חס על בכורי ישראל והצילם ממיתה נהגו הבכורים להתענות בערב פסח.

המקור למנהג התענית הוא במסכת סופרים פרק כ"א הלכה ג' שם נכתב "לפיכך אין אומרין תחנונים כל ימי ניסן ואין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות שמתענין בערב פסח…", בירושלמי במסכת פסחים מובא גם כן המנהג להתענות בערב פסח.

כיון שחובת התענית היא מנהג ולא מעיקר הדין אפשר להיפטר מהחיוב להתענות על ידי השתתפות בסעודת מצוה, במקומות רבים נהגו לעשות בערב פסח סעודות סיום מסכת על מנת לפטור את הבכורים מלהתענות, בכורות רבים משתתפים בהן ואינם מתענים.

בעוד שליח התורה של הרבי מליובאוויטש לנס ציונה הרב מנחם פלדמן ערך בערב חג הפסח סיום מסכת אחת, התמים  אלימלך הר-שפר ערך 2 סיומים, סיום אחד על מסכת מכות וסיום אחד על מסכת תענית. את הסיומים התמים אלימלך ערך בבית הכנסת חב"ד 'אור אברהם' שבמתחם בית חב"ד נס ציונה.

בערב פסח תש"ע (שנה שעברה) התמים אלימלך סיים בבית חב"ד נס ציונה 2 מסכתות, בימים שלפני תשעה באב הוא סיים מסכת נוספת ובערב פסח שנה זו הוא סיים 2 מסכתות נוספות כאמור, כך שמניין המסכתות שהוא סיים בבית חב"ד נס ציונה מגיע ל5 מסכתות.