רב העיר צ'רניגוב, הרב דוד צבי חן, הגיע אל הרבי המהר"ש ל'יחידות'. השעה הייתה מאוחרת, לאחר שהרבי קיבל קהל רב ל'יחידות'. עודו ממתין, ראה את המשמש של הרבי בא להחליף את בגדי הרבי שהיו נרטבים מזיעה במהלך ה'יחידות'.
"אולי יודע אתה מדוע הרבי מזיע כל כך ב'יחידות'"? שאל המשמש את הרב, אך הרב לא ידע.
הרבי המהר"ש, ששמע את שאלת המשמש, אמר: במשך השעה האחרונה נכנסו 25 אנשים שונים ל'יחידות'. כדי לתת עצה נכונה לשואל, עליי להרגיש בצרת השואל, ממש כפי שהוא בעצמו מרגיש. לשם כך עליי לצאת מעצמי, ולהיכנס לעולמו של השואל.
אחרי ש'נכנסתי' לעולמו וחשתי בצרתו, מוכרח אני לצאת מעולמו בכדי לתת לו עצה מבחוץ, כשם שהשואל עצמו לא מסוגל לתת עצה לעצמו. אם כן בכל 'יחידות' עליי 'להתפשט' ו'להתלבש' פעמיים.
עכשיו תוכל לחשב: במשך שעה, אם אדם צריך 'להתפשט' ו'להתלבש' חמישים פעם (פעמיים במהלך כל 'יחידות' בקבלת 25 אנשים), כלום אפשר שלא להזיע?!
מתוך אוצר הסיפורים של הסופר החסידי 'זוין'