רעיון יהודי : עבודת הפרך של בני ישראל במצרים כפי שנקרא בשבת בתורה היתה בעיקר בעשיית ובהתעסקות עם לבנים, היו אמנם עוד עבודות כמו עבודת נשים לגברים ועבודת גברים לנשים, אך עיקר העבודה היתה תעשיית לבנים… מדוע רצה פרעה מבני ישראל את תעשיית הלבנים ? ולמה לא הסתפק באבנים מוכנות ?

כדי להבין זאת נסביר את ההבדל בין אבו ללבנה : "אבן" – אבן שכבר קיימת (נעשתה בידי ה') והאדם רק משפצה ומסתתה. "לבנה" – כל יצירתה בידי אדם ע"י הכנתה מחול תבן ומים ויציקתה באש. יהודי נמצא בעולם כדי לעשות בנין לה' יתברך ע"י תורה ומצוות, פרעה רצה שבמקום לבנות בית לה' יבנו בית לכוחות הטומאה של מצרים. ולכן רצה שיעשו זאת דווקא מלבנה, לקחת דבר שנעשה בידי ה' ולמושכה לקליפה זה לא חכמה אך לקחת יצירה שהאדם עמל בעצמו לבנותה ולעשותה לבנה לה' ואותה ימשוך לקליפה זה כבר "חכמה"גדולה.

אנו נמצאים בעולם שכל כולו משיכות ותאוות לענייני מצרים, המסמלות את החומר והשיקוע בתאוות הגוף, לקחת דברים שהם נעשו בידי שמים (כוונתי : מצוות שבאות לנו בקלות וללא הפרעות וקשיים)
זה לא חכמה כי זה לבנות בנין מאבנים, החכמה היא לבנות בנין מ"לבנים" לקחת את הדברים שלא נעים ונוח לנו את הדברים שמאוד קשה לנו לבצע ואותם לבצע לשם ה' זה הבנין היפה ביותר והחזק ביותר שה' מצפה מעמנו ואולי נאמר עוד : לחיות יפה ובשלום עם מי שנוח ונעים זה אבן ואבן לא תמיד תחזיק מעמד, אך לחיות בשלום עם מי שמרגיז אותי עם מי שעלי להתמודד יום יום זאת הלבנה החזקה שתשלים את הלבנה החסרה לבנין בית המקדש.

חברים ! זו רק דעתי , מה דעתכם ?

אשמח לקבל תגובות על הנכתב – שמוליק מלוב – אודסה

.

לקריאת המאמר על הבר מצוה בניקולייב לחצו כאן

.