"אחד מתלמידיי", מספר הרב שוורץ, "בא אלי יום אחד לאחר שעות הלימודים ואומר לי שהוריו רוצים להיפגש עימי בדחיפות. אמרתי לו שיודיע להוריו כי הם יכולים לבוא הערב לביתי ואשוחח עמם בשמחה. כשההורים נכנסו אלי, עוד בטרם הספיקו לדבר, פרצה האם בבכי. הבת המבוגרת שלהם התיידדה עם גוי, וכעת התחילו לדבר על כוונתם להתחתן וכל מאמציהם להניאה מהחלטתה עלו בתוהו. "אם היא תתחתן עם הגוי" – אמרה האם בבכי – "חיינו לא יהיו חיים. כיון שאתה המנהל של בית-ספר שהילד שלנו לומד שם ואנחנו מאד מרוצים מהחינוך שלו באנו לבקש ממך שתקרא לבת שלנו ואולי תנסה אתה להשפיע עליה שלא תתחתן עם הגוי." "הסכמתי כמובן מיד, ועוד באותו ערב התקשרתי אל הבת והזמנתי אותה לשיחה, אלא שהיא לא הייתה מוכנה לשמוע ואף טרקה בחוצפה את הטלפון. ניסיתי עוד פעם ושוב אותו דבר. לא ויתרתי. למחרת ביקשתי מההורים את הכתובת של הדירה שבה היא מתגוררת והלכתי לשם. כשנכנסתי התחלתי לשוחח עמה ולהסביר לה שמלבד הדבר החמור שהיא עושה היא גם גורמת להוריה הרבה צער ועגמת-נפש וכו'. אולם כל דיבוריי היו לשווא. החלטתי להתייעץ עם הרבי מליובאוויטש, כמו שעד היום העצות שלו תמיד הועילו לי. צלצלתי למזכיר של הרבי הרב חודוקוב, סיפרתי לו את הבעיה וביקשתי ממנו לשאול בשמי עצה מהרבי מה לעשות. הרב חודוקוב ביקש ממני להמתין על הקו וכעבור כמה דקות השיב לי, "הרבי אמר שתגיד לבחורה שיש יהודי בניו-יורק שלא יכול להירדם בלילה בגלל זה שהיא רוצה להתחתן עם גוי." "ברגע הראשון לא קלטתי או לא הבנתי את משמעות הדברים ובאופן ספונטני שאלתי את הרב חודוקוב מה שמו של היהודי הזה? ואז לפתע אני שומע את קולו של הרבי על קו הטלפון: "קוראים לו מענדל שניאורסון…" ובזה הסתיימה השיחה. נדהמתי מצד אחד, ותוך כדי כך אני חושב לעצמי למה יהיה איכפת לה אם יש יהודי בניו-יורק שאינו יכול להירדם? הצער הגדול של ההורים שלה לא משפיע עליה!  תוך כדי שאני שקוע במחשבות שעה ארוכה מצלצל הטלפון ועל הקו שוב הרב חודוקוב: "הרבי ביקש ממני זה עתה למסור לך שני דברים: ראשית – שליח צריך לעשות את השליחות שלו מתוך אמונה ובטחון ולא מתוך ספקות. שנית – אתה יכול להגיד לה שהיא מכירה טוב את היהודי הזה מניו יורק". "אין צורך לומר שתדהמתי גברה שבעתיים, וכבר חיכיתי בקוצר רוח להיפגש עמה. הלכתי מיד לביתה אך היא לא הייתה בביתה. השארתי פתק על הדלת שאני מחפש אותה דחוף מאד והשארתי את מספר הטלפון שלי. "למחרת בבוקר היא התקשרה ואמרתי לה שיש לי משהו חשוב מאד למסור לה. בתחילה לא הסכימה לשמוע כי הבינה שהדבר קשור במאמצי השכנוע שלי, רק לאחר שהשתכנעה שבאמת מדובר במשהו בעל חשיבות מיוחדת הסכימה להיפגש עמי באותו יום. כשנפגשתי עמה מסרתי לה בדיוק כפי שהרבי הורה לי: "יש יהודי בניו-יורק" – אמרתי לה – "שלא מסוגל להירדם בלילה בגלל שאת עומדת להינשא לגוי". "מי זה היהודי הזה?" היא שאלה. ואני עניתי לה: "הרבי מליובאוויטש". הבחורה קמה בכעס מהמקום: "בשביל זה קראת לי? זה הדבר הדחוף? מי זה הרבי מליובאוויטש? מה מעניין אותי הרבי מליובאוויטש?" "הוא אמר שאת מכירה אותו" – עניתי לה. "אינני מכירה אותו". "את בטוח מכירה אותו. אם הרבי אמר – סימן שאת מכירה אותו". "איך הוא נראה?" היא שואלת. חיפשתי בביתי שעה ארוכה עד שמצאתי תמונה של הרבי מליובאוויטש. כשהראיתי לה את זה ראיתי שהחווירה כסיד. "כבר שני לילות שאני רואה את האיש הזה בחלום בא ומתחנן אלי שלא אתחתן עם החבר שלי. לא ייחסתי לכך שום חשיבות כי הייתי בטוחה שזה בגלל שחשבתי ביום על הנדנודים שלך והשיחה שלך אתי"… "אתה מבין לבד" – אמר לי הרב שוורץ – "שהבחורה הזאת, בסופו של דבר, לא התחתנה עם גוי"…